300 קמ"ר
600,000 תושבים באגן, 130,000 לאורך הנחל
32 ק"מ
32 ק"מ
אגן הציפורי יהיה מרחב בו המים הם משאב המנוהל, בצורה הוליסטית מתוך ראייה אגנית הקושרת בין המעלה והמורד- מקורות הנחל ברכס הרי נצרת, בקעת טורעאן ובקעת נטופה ועד למוצא הקישון לים, וכן קושרת בין מרכיבי המערכת ההידרולוגית – ניהול נגר, הזנת האקןויפרים, מעיינות שופעים, שיקום ערוצי הנחלים ועוד.
עמוד השדרה של האגן – נחל ציפורי, יהיה נחל איתן רציף ונקי, המקיים מערכת יחסים שוויונית עם שותפיו במרחב באופן שיבטיח לו מקום לתנועה והשתנות, היום ובדורות הבאים. אגן הציפורי יקיים מערכת אקולוגית בריאה, מגוונת ועשירה, בה מערך רחב של בתי גידול לחים ושל קרקעות כבדות התומכים במינים נדירים ואדומים ייחודיים למרחב. האגן יהיה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים, הראשי שבהם הינו המסדרון הארצי מהכנרת ועד הים התיכון.
אגן הציפורי ישמש ליבה ירוקה של ערכי טבע ונופי מורשת הקושרים את מטרופולין הרי נצרת ומטרופולין מפרץ חיפה ומהווים “חצר קדמית” עבור למעלה מ 2-מליון תושבים ומבקרים. מרחב מכיל ונגיש למגוון קהילות ודתות, קבוצות גיל, מגדרים ובעלי צרכים מיוחדים. מרחב המקיים חיי קהילה מבוססי מרחב נחל ותשתית עשירה התומכת בפעילות פנאי ונופש מקומית, אזורית וארצית תוך איזון בין צרכי האדם וצרכי הסביבה.
אגן המעודד חדשנות, יצירתיות, התנסות ומחקר מתוך ידע, הבנה וכבוד לעושר המקומי. המקיים חיבור אל המורשת וההיסטוריה לאורך התקופות בהן התקיימה התיישבות אנושית בעמק הנחל, תוך מתן מקום לצרכים עכשוויים ועתידיים. מרחב המעודד מפגשים, עשייה חברתית ופיתוח כלכלה מקיימת, ליצירת חוסן חברתי ומרקם חיים אגני משותף, מבוסס על מחויבות ארוכת טווח לשמירה על נחל ציפורי ועל ערכי הטבע, הנוף והמורשת באגן.
אגן הציפורי יהווה מודל לתכנון, פיתוח וניהול אגני, ליצירה של שותפויות, ולשיקום מרחב נחל, תוך התייחסות אל המים כמשאב מחולל חיים.
נחל ציפורי זורם מהרי נצרת עד למפרץ חיפה לאורך כ-32 ק"מ. אגן הנחל משתרע כמרחב פתוח של חקלאות, טבע, נוף ואדם הארוגים זה בזה. האגן מהווה מסדרון אקולוגי ארצי מהכנרת לים התיכון ומסדרון אנושי המחבר את מטרופולין נצרת ומטרופולין חיפה. כתת-אגן של אגן הקישון, לפעולות במעלה הנחל השפעה ישירה על המתרחש במורד אגן הקישון בדגש על מפרץ חיפה ולב המטרופולין. מבין נחלי החוף של ישראל, נחל ציפורי ייחודי במגוון נופיו, פיתוליו ומצוקיו וכן באתרי מים הנובעים ממספר מעיינות לאורכו, יוצרים נחל איתן, רצף זרימה ומסדרון אקולוגי חשוב. ייחודו גם בהיותו נחל עם רצף בתי גידול לחים מראש פרשת המים הארצית בהרי נצרת ועד הים. בניגוד לרבים מנחלי החוף שנפגעו מעבודות ניקוז והכשרת הקרקע לחקלאות, אפיק נחל ציפורי לא הפך לתעלה, אלא שמר במקטעים רבים על ייחודיותו הנופית ומורכבותו המבנית דבר המאפשר זרימת מים איכותית ומשתנה, צמחיית גדות הנחל מפותחת, ומגוון בתי גידול לאורך הנחל.
בנחל ציפורי מתקיימים זה לצד זה חקלאות מסורתית, חקלאות מודרנית, ונחל מתפקד. שילוב ייחודי זה בקטעים רבים של הנחל הוא מושא לטיפוח, נושא יתרונות של שימור מסורות, כלכלה ותרבות, לצד שמירה על מיני צמחים נדירים וייחודיים של קרקעות עמוקות, השורדים כיום בעיקר בשטחי חקלאות קטנים ובשוליהם. החקלאות נושקת לשפת הנחל, ברוב השטח ללא אזור חייץ ולעיתים אף כרוכה בהזזת נתיב הנחל. מאידך, חקלאות זו מזמנת אפשרות לקיומם של מיני צמחים של קרקעות כבדות, בית גידול ומינים שהולכים ונעלמים ורובם נדירים.
אתגרי מרחב האגן עוסקים בארבעה נושאים מרכזיים: א. איכות המים – גלישות ביוב תכופות, נגר עירוני ותעשייתי מזוהם ואירועים נקודתיים נוספים מביאים לכך שאיכות המים ירודה והרחצה במי הנחל אסורה . ב. לחצי פיתוח של ישובים, חקלאות ותשתיות – נחל ציפורי נמצא במאבק מתמשך על מקומו מול מסדרונות תשתית, הרחבת ישובים וצרכי פיתוח חקלאיים . הקונפליקטים באים לידי ביטוי ברחבי האגן ויש להם השפעה מערכתית על היבטים הידרולוגיים, סביבתיים, נופיים ועוד. חשוב לציין בהיבט זה כי איזור זה צפוי עד 2050 להכפיל את כמות האוכלוסייה. ג. העדר תחושת אחראיות ושייכות מספקת בקרב התושבים – יש מוקדי פסולת, שימוש בתוואי הנחל לניקוז ולשפיכת פסולת וונדליזם במרחב, המהווים ביטוי לניתוק רגשי ותודעתי מהנחל. השינוי התודעתי הנדרש מהווה אתגר משמעותי והוא זה שיהפוך את תהליך שיקום הנחל לאפקטיבי לאורך זמן. ד. פוטנציאל לא ממומש – אגן הציפורי שופע באתרי טבע, נוף, ארכיאולוגיה ומורשת המהווים פוטנציאל עבור תושבים ומבקרים לפעילות פנאי ונופש נרחבת. פעילות זו, מעבר לתרומתה לאיכות חיים ולהעלאת מודעות ומחויבות לשמירה על הסביבה, יכולה להוות מנוף משמעותי לתמיכה בכלכלה המקומית. מימוש הפוטנציאל מהווה אתגר כפול שכן עליו להיעשות תוך שמירה על ערכי הטבע וצביון המרחב.
מרחב נחל ציפורי גדוש בהתארגנויות של פעילים וארגוני חברה אזרחית הפועלים בהקשר של מרחב הנחל. חלק לא מבוטל מהם הוא תולדה ישירה או עקיפה של פעילות רשות הקישון במרחב בשנים האחרונות. חשוב להדגיש כי פעילות הרשות בהקשר זה מבוססת על תפיסת עולם ברורה, הרואה ביצירה והעצמה של שותפויות והתארגנויות אזרחיות, מנוף משמעותי לשיקום הנחל. תפיסת פעולה זו הוכיחה את עצמה באופן מעשי בעשור האחרון.
חזון היוזמה ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. המרחב יתאפיין בפיתוח כלכלה מקומית מבוססת נחל, אשר תתרום ליצירת חוסן חברתי
התכנית עוסקת בגיבוש חזון אגני ותפיסת תכנון לשיקום וניהול אגן ציפורי. היא כוללת תכנית יישום חמש שנתית ומנגנון ניהול ארוך טווח. תפיסת התכנון והניהול האגנית המוצעת משקפת שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל לראייה אגנית, מבחינה צרה של תפקוד הידרולוגי לתפיסה הוליסטית, משפה של סילוק נגר לשפה של ניהול משאב המים. התכנית מתבססת על תפיסה רב-רובדית הרואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב, ושואפת לקיים תהליך חברתי עמוק, באמצעותו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה. התכנית מטמיעה תפיסות עדכניות אלו של ניהול אגני מקיים, ובבד בבד לוקחת חלק פעיל בתרגומן יישום.
גיבוש התפיסה האגנית נעשה באמצעות זיהוי והגדרת שמונה מחוללים – ארבעה פיסיים העוסקים בנחל, במשאבי המים ובאולוגיה, וארבעה חברתיים הכוללים מנהיגות, ידע, הדורות הבאים, ושותפויות – ככלי לפיתוח החשיבה האגנית ולגיבוש פעולות לקידום במרחב. מחולל הנו סל פעולות רב תחומיות, בעלות ערך מצרפי, המהווה אמצעי ליצירת שינוי פיסי, חברתי ותודעתי. המחולל תורם להנעת תהליכים אגניים, אזוריים ולאומיים, מהווה תשתית לניטור וגיבוש תהליכי תכנון אדפטיבי וכן הנו אמצעי לרתימת הציבור ושותפים נוספים.
תכנית היישום בנויה על עריכת תהליך משותף לשיקום וטיפוח האגן, וכוללת עשרות פרויקטים פיסיים וחברתיים אשר עתידים לשנות את המציאות באגן כבר בטווח הקצר, במקביל לקידום תהליכים מורכבים בטווח הארוך. ההחלטה למימוש הפרוייקטים תתבסס על שייכות לשלושה מעגלים: 1. נוגעים בכל המחוללים, 2. תורמים לפיתוח תשתית פיסית וחברתית אגנית משותפת, 3. עוסקים בסוגיות מפתח רוחביות כך שיוכלו לשמש מעין מודל.
בתחום ההידרולוגי מציעה היוזמה התמודדות עם סוגיית איכות המים באגן באמצעים לטווח המיידי, הקצר והארוך באמצעות הקמת שותפות פעילה בין התאגידים, רשות המים ורשות הניקוז למניעת גלישות שפכים למרחב הנחל. בין הפתרונות המוצעים: ניהול הנגר העילי באופן שיאפשרו חילחול לקרקע ולאקוות, הגדלת זמינותם של המים בתתי האגנים ואיתור ופיתוח מגוון פתרונות המשלבים בין ניקוז ומניעת הצפות.
בהיבט האקולוגי המשימה המרכזית הינה הסרת חסמים קיימים על מנת ליצור רצף הידרולוגי, אקולוגי וטיילותי לאורך נחל ציפורי. בין הפעולות המרכזיות: פעולות לשיקום אקולוגי של אפיק הנחל ופיתוח מרחב טיילות אטרקטיבי שיקום צמחי של הגדות, ביצוע פעולות לחיזוק הרשת האקולוגית המקומית, האזורית והלאומית ועיגון שלד של מרחב מוגן לחי ולצומח.
בהיבט החברתי הוכנה תוכנית מקיפה, המבוססת על עבודה קיימת ומתקדמת בתחום החברתי. תנאי הצלחה למימוש התכנית הוא פיתוח מנהיגות מקומית מעורבת. התכנית מבוססת על מודלים שהצליחו כבר במקומות שונים באגן ומשלבת בין מנהיגות המבוססת על מקום, מנהיגות המחברת קהילות ומנהיגות במרחב רווי קונפליקטים. התכנית כוללת תכנית למידה משמעותית של התלמידים ומעודדת עשייה היוצרת מעורבות ואכפתיות של דור העתיד, כך שיהיה בכוחם להוביל שינוי במעגל המשפחתי והיישובי ובהמשך במעגלים נוספים.
התכנית הכוללת מציעה תכנון פיסי של האגן המאורגן כעין טיול לאורך הנחל, כך שאנו עוברים ממעלה הנחל במזרח ועד למורד והמפגש עם הקישון במערב. באמצעות פירוט התכנון על מרחבים ופרויקטים: 1. מרחב הרי נצרת 2. מרחב עינות ציפורי 3. מרחב לב הנחל 4. מרחב עמק זבולון
תכנון ארבעת מרחבי הנחל מוצג באמצעות מפות ועליהן הפעולות המוצעות במרחב, בהיבטים של טיילות, פנאי ונופש, הידרולוגיה ואקולוגיה, כגון שבילים, מצפורים, רחבת הנחל, אגני ויסות מי נגר, אמצעים לשמירת רצף מעבר לבעלי חיים ועוד. התפיסה התכנונית גורסת כי מצרף הפרויקטים יצליח לשנות את המציאות האקולוגית והחברתית באגן כבר בטווח הקצר, תוך יצירת אמון הכרחי לקידום תהליכים מורכבים וארוכי טווח, במטרה לאפשר לפרויקט כולו להיות מחולל שינוי אגני.
ניהול הצוות והתהליך
תכנון פיסי וסטטוטורי |
לרמן בן-שושן | עיר, אזור, נוף
מיכל בן שושן עתליה נמיר |
אדריכלות נוף | נחלת הכלל
טלי וקסלר נועה וויסהוף |
אקו-הידרולוגיה | אורי מורן |
אקולוגיה | דידי קפלן |
אסטרטגיה, חברה ושיתוף ציבור | מודוס, אמיתי הרלב |
כלכלה | גדי רוזנט |