נחל תבור

הפרויקט הגיע לשלב השני בתחרות
גורם מוביל ואחראי לביצוע ושותפים מובילים
רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, עיריית נוף הגליל, מוא"ז עמק הירדן, מוא"ז גליל תחתון, מוא"ז עמק המעיינות, מוא"ז בוסתן אל מארג', מוא"ז עמק יזרעאל, והמועצות המקומיות: שיבילי אום גאנם, עין מאהל, דבורייה, איכסאל, כפר כמא, כפר תבור

שטח ייחוס הפרויקט

270 אלף דונם, שטח האגן - 208 קמ"ר

כמות אוכלוסייה משוערת באיזור

105,000 תושבים

אורך הנחל (הכולל)

33 ק"מ

אורך הנחל בפרויקט

33 ק"מ

ערים וישובים מרכזיים באיזור
21 יישובים – מתוכן עיר אחת, נוף הגליל, 5 מועצות איזוריות ו- 6 מועצות מקומיות
מיקום בארץ

חזון

יצירת שותפות אגנית בין הר לנהר. אגן משוקם במלואו, בו מרחבי הנחל מתקיימים באיזון עם הטבע ופעילות האדם, בתהליך מתמשך, מרובה תועלות סביבתיות וחברתיות, באמצעות "שותפות אגנית", הנשענת על חיבור בין קהילות, גופים אזרחיים, רשויות ומשרדי ממשלה.

רקע ואתגרים

מרחב אגן נחל תבור על מעיינותיו ויובליו, הזורם מזרחה מן השיפולים המזרחיים של הרי נצרת ונוף הגליל אל נהר הירדן הדרומי , נמצא בחלקה המזרחי של המדינה, והינו חבל ארץ במזרח הגליל התחתון. הנחל הינו שטפוני במעלה אך מכביש 65 ומזרחה הינו נחל איתן.  המרחב מאופיין במרחבים פתוחים וחקלאיים נרחבים עם מיעוט ישובים וכבישים, המרוכזים בעיקר במערב במעלה (הרי נצרת) ובמזרח במורדו, באזור המפגש עם נהר הירדן. נחל תבור הוא מהגדולים שבנחלי הגליל התחתון: אורכו כ – 33 ק"מ ואגן ההיקוות שלו משתרע על פני כ – 208 קמ"ר. 

בתחום אגן נחל תבור מתאפיין במרחבים פתוחים, בתחומו מגוון רחב של טיפוסי צומח ובתי גידול, אזורים הרריים, בקעות, שטחים חקלאיים, יערות, שטחים עשבוניים, נחלים, מעיינות ומאגרי מים. המרכיבים הבולטים בתחום התוכנית הם הר תבור המתנשא במרכז השטח, ונחל תבור ויובליו, החוצה את השטח ממערב למזרח. חלקו התחתון, האיתן, של הנחל עובר בשמורת טבע בערוץ טבעי תלול, ואילו חלקו העליון, האכזב, עובר בשטחים חקלאיים.

סביבת הנחל, במצבו במצבה הנוכחי, סובלת מזיהומי מים וקרקע מאזורי התעשייה, משטחי חקלאות, וממכוני טיהור שפכים. פסולת מושלכת בערוצי נחלים, שכונות חדשות נבנות ללא התחשבות בסביבה תוך הסטת תוואי הנחל; ונדליזם באתרים שונים, קשיים בשחרור ושימור מי מעיינות ופגיעה קשה במשאבי הטבע במכלול רב של היבטים. התושבים במרחב מתנהלים באורח חיים לא מקיים, עם העדר מודעות סביבתית, וסובלים מניכור בין הקהילות במרחב, הצפות בשטחים חקלאיים ובשטחים מבונים בחלק מהיישובים בעיקר מהמגזר הערבי. קיים מחסור בתשתית לטיולים המחברת את הישובים אל המרחב הפתוח, מרחק פסיעה מהבית. עוד נפגעים מהמצב הקיים הם היזמים, המשקיעים והרשויות, הסובלים מחסמים ועיכובים בקידום תוכניות חיוניות, וחשובה לא פחות מהם, החקלאות המקומית, הסובלת מהעדר שיח בונה ומפרה עם כלל הפעילים במרחב.

התכנית המכונה "שותפות אגנית – בין הר לנהר", כוללת בתחומה 12 רשויות מוניציפליות. אופי הרשויות בתחום התכנית מגוון ביותר ומכיל את כל טיפוסי ההתיישבות הקיימים בישראל: עיר, כפר, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי וקיבוץ. מגוון האוכלוסייה מתבטא גם בעושר התרבותי הכולל יהודים, ערבים, צר'קסים, דרוזים ובדואים. הרשויות והישובים הנכללים במרחב הנחל אינם מקשה אחת, הם מאופיינים בשונות גדולה ביניהם בהיבטים של תרבות, שפה ודת וכן בפערים חברתיים וכלכליים גדולים. ברוב היישובים מתוכננת הרחבה, סך הכל צפויה תוספת של כ- 30,000 יחידות דיור שעשוייה להביא לגידול של 80% בכמות האוכלוסייה בעשורים הקרובים .

נחל תבור - עיינות קישיון - הדמיה
נחל תבור - עיינות קישיון - הדמיה

ההצעה

התכנית המוצעת מהווה הזדמנות לשיקום וניהול אגני סביבתי-חברתי כולל באגן נחל מלא – מקצה לקצה (מהרי נצרת- לנהר הירדן), שרובו נחל איתן.
חזון היוזמה, לייצר עם הקהילות הקרובות והתושבים באגן מרחב נחל משותף ומחבר, כמוקד לפיתוח תועלות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. להשיא את המאפיינים והתפקודים הטבעיים של מרחב נחל תבור וקטע מנהר הירדן אליו הוא נשפך, ולהביאם למצב אקולוגי מיטבי. ליצר מערך שלם של שיטות עבודה חדשניות המבוססות על תפיסת השותפות האגנית, שיהווה מקור ידע והשראה עבור ארגונים שונים בישראל ובעולם להעצמת הערך החברתי והתועלות האופטימליות מתהליך שיקום וטיפוח מרחבי הנחל. 

התכנית מתרכזת באגן הניקוז של נחל תבור, על כל מעיינותיו ויובליו במרחב, חלק מנהר הירדן משני צידי חיבור נחל תבור לנהר הירדן במעלה ובמורד וכן חלק מאגן נחל ואדי אל-ערב בממלכת ירדן וחיבורו לירדן עד חיבורו לנהר הירדן, וחלק מנהר הירדן – מנהריים ועד נחל יששכר, משני צדדיו של הנהר וכן חיבור אל אגן ואדי אל-ערב בממלכת ירדן, המהווה תמונת ראי אל נחל תבור. בהיותה תכנית הוליסטית, בה הנחלים חוצים את המרחב ומקשרים בין מעלה למורד, ישנה הבנה כי שיפור של נושאים במעלה ישפיע לטובה על נושאים רבים במורד – אפקט דומינו חיובי. תמונת העתיד מראה סינרגיה מלאה בין תחומים סביבתיים – אקולוגיה והידרולוגיה לבין כלל הפעולות המתקיימות במרחב. שימור והשהיית נגר, הסדרה ניקוזית ושיקום אקולוגי מחד, ומאידך יצירת מרחב בטוח מזמין לתושבי המקום לשימוש מרובה תועלות המביא את כלל הקהלים והקהילות במרחב לראות בשטח הפתוח את הריאה הירוקה הגדולה כחצר שלהם. כשהמרחב הפתוח תורם לקהילה, חיוניותו עולה בעיניה, ואז גם השימוש בו גובר, מה שמקדם ערכים של תרבות המקדמת בריאות מוטת טבע, המשפיעים על נפש האדם. חשוב לציין כי חלק מהתכנית מתייחס לשיתוף פעולה עם ממלכת ירדן בהקשר של נהר הירדן והנחל ואדי-אל-ערב. כבר החלו מגעים ראשוניים בנושא שקיבלו גיבוי מרשות המים והתקבלו בחיוב בצד הירדני.

במבט מהרי נצרת ויערות הקשת הגדולה בנצרת אל תבור לנהר הירדן, התכנית תביא לתוצאות הבאות: מדרונות היער יהפכו לקולטי נגר עם תפקודים אקולוגיים והידרולוגיים המגינים על הישובים במורד. האזור מרחב החקלאי ללא מפגעים יאפשר לחקלאות לשגשג. ריסון הזרימות ופיזורן באזור החקלאי ימנעו את הסחף וישאירו את המים לטובת הגידולים החקלאיים. ערוץ נחל תבור בקטעו האיתן יזרום עם מים ללא מזהמים וללא סחף, משוקם אקולוגית והידרולוגית עם פיתוליות ומורכבות מבנית שתסייע להחזרת מיני חי וצומח לנחל ולסביבתו.

התכנית תקדם שיקום ושמירה על השטחים הפתוחים – מרחב מחייה לבעלי חיים ולצמחיה לצד החקלאות, שיקום, שימור ושיפור מערכות בתי הגידול השונים, בדגש על בתי גידול לחים, שמירה על ערכי טבע ייחודים כגון לוטרות, עופות דורסים, וצבאים, שיקום בריכות חורף המשמשות מינים החורפים באזור וכן שיפור ושימור מערכת תשתיות לטובת פנאי ונופש.

מימוש תכנית זו מתבסס על סל פתרונות אשר יביא לשיפור רב במצב במרחבי הנחל בהיבטיו התפקודיים: גם מבחינה הידרולוגית – כפי שיבוא לידי ביטוי בניקוז והולכת מים בספיקות מתאימות בהתייחס לשימושי הקרקע הגובלים, כולל הזנת מערך המים לטבע, בפתרונות למניעת הצפות וסחף קרקע בשטחים החקלאיים ולסחף קרקע, בשיפור איכות המים בנחלים, בין היתר כבסיס לשימור, שיפור ושיקום מערכות אקולוגיות וכן הזנת מים לאקוויפר לטובת משק המים הלאומי. שחרור מעיינות לטבע, השבת פשטי ההצפה ונפתולים טבעיים להגברת השהיית נגר וצמצום תופעות הצפות, וכן ממשק מים עירוני סביבתי טוב יותר (תכנון רגיש מים).

השותפות האגנית במרחב נחל תבור, המאגדת תאגד את כלל הגופים הפועלים במרחב בשטחים הפתוחים: רשות הטבע והגנים, קק"ל, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, מינהל התכנון, תאגידי מים וביוב, החברה להגנת הטבע, החברה למתנ"סים, נציגי המגזר העסקי -מקומיים וארציים, איגודי החקלאים באזור, גופי אקדמיה וגופים מקצועיים. כל אלו עם תושבי המרחב כשותפים מלאים, יביאו את הקהילות במרחב לראות בנחל כמשאב ייחודי, כלפיו הקהילה חשה אחריות ויש לה מוטיבציה לפעול בו ולטפחו. 

אומדן העלויות הנחוץ למימוש התכנית מסתכם ב-175 מלש"ח בפריסה על פני 10 שנים. אומדן זה כולל את עלויות ההקמה וכן את עלויות התפעול והאחזקה.   

חומרים נוספים

ההצעה המלאה

מצגת ההצעה