גורם מוביל ואחראי לביצוע ושותפים מובילים
עכו, איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי, אשכול רשויות גליל מערבי, קרית ביאליק, מטה אשר, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, רשות הטבע והגנים, קק"ל.
שטח ייחוס הפרויקט
30,000 דונם
כמות אוכלוסייה משוערת באיזור
כ-117 אלף תושבים
אורך הנחל (הכולל)
11 ק"מ
אורך הנחל בפרויקט
ערים וישובים מרכזיים באיזור
קריית ביאליק, עכו וקיבוצי המועצה האזורית מטה אשר.
מיקום בארץ
חזון
נחל נעמן יהפוך למקור חיים, שופע, בעל נוכחות מרשימה, אשר יפיח השראה, חיוניות וגאווה עבור תושבי המרחב ומבקריו. הנחל, יחד עם ההתרחשויות האנושיות והטבעיות סביבו יתפקדו כרקמה אחת רציפה ובריאה.
ריפוי הנחל ואיחוי הממשקים עם סביבתו יהפוך את מרחב הנחל לגורם משפיע המחולל ומניע תהליכים – אנושיים, כלכליים וטבעיים – בלב המרחב. מרחב הנחל, יחד עם העיר עכו וחוף הים, יהפוך לאירוע (Venue) ומוקד במרחב הגליל המערבי ומטרופולין חיפה.
רקע ואתגרים
נחל נעמן היווה מרכיב משמעותי בהיסטוריית המרחב. נחל הנעמן, הינו נחל איתן, הזורם במישור החוף הצפוני, מעינות אפק עד לשפכו לים סמוך לעכו. מרחב נחל נעמן היה מאז ומתמיד מרחב המאגד תרבויות שונות והיווה מוקד ונקודת ייחוס עבור הפעילות האנושית במרחב. הנחל נזכר לאורך תקופות שונות בהיסטוריה כמקור חיים ובעל כוח ״מיתי״ ולצדו התקיימו פעילויות אנושיות שונות כגון טחנות הקמח שהופעלו לצדו, ושימוש בחול מרחב השפך לייצור זכוכית.
עד שנות ה-40 של המאה הנוכחית היווה אגן מעיינות כורדאני (עינות אפק) ונהר נעמן אזור ביצות. ההתיישבות היהודית חוללה תמורות רבות באזור הנעמן ובתפיסת הנחל. שלטונות המנדט הבריטי ואנשי הקק"ל הניחו את התשתית להתיישבות היהודית באזור וניקזו את מרחב הביצות שקיים הנחל לצד עכו. בהמשך אנשי עין המפרץ וכפר-מסריק (1938,1940)הרחיבו את מפעל הניקוז והכשירו מאות דונמים לעיבוד חקלאי.
מפעל הניקוז של ביצות הנעמן יצר שינוי דרמטי בנופי האזור וצמצם את נוכחות הנחל במרחב לכדי תעלה הנדסית חסרת ייחוד. השינוי הנופי, האקולוגי והמורפולוגי הרחיק את הנחל מתודעת הציבור ומהקהילות שחיות לצדו – תושבי קרית ביאליק, כפר מסריק עין המפרץ ועכו. הנחל הפך תודעתית ותפיסתית ממשאב ומקור חיים למטרד וגורם מאיים. בנוסף לשאיבה המוגברת מהנחל, בעשורים האחרונים נוספו מקורות זיהום רבים לנחל – שפכי מפעלי תעשיה, מזבלות, ישובים רבים וחומרי דישון חקלאיים. התכנון והפיתוח שנעשו במרחב "הפנו את הגב" לנחל והפכו אותו ל"חצר אחורית" של מפעלי תעשיה ושל השטחים העירוניים והחקלאיים.
במהלך שנות ה-90 החלו ניצני שינוי תפישתי לגבי הנחלים בישראל. במסגרת הניסיון להגן על הנחל ועל ערכי הטבע והנוף הייחודיים, נעשו מאמצי שימור ושיקום: הקמת שמורות טבע לאורכו, ביצוע פעולות שיקום אקטיביות ע"י המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ורשות הניקוז והנחלים גליל מערבי.
אלו נעשו מנקודת מבט של טיפול בהיבטים סביבתיים ואקולוגיים ותוך התמקדות במסדרון צר יחסית של הנחל. מאמצי השיקום אמנם הביאו לשיפור ניכר במצב ותפקוד הנחל מבחינה סביבתית ואקולוגית, אך הנחל נותר בנוכחות מינורית במרחב, עם קישוריות מוגבלת לשימושים ולקהילות לצדו וכיום לא מהווה עוגן משמעותי המניע התפתחות בת קיימא סביבו.
נחל נעמן טומן בחובו שלל סיפורים שכיום נעלמו מהעין והתודעה הציבורית, הקרובה והרחוקה – סיפור היסטורי-אנושי עשיר, סיפור הטבע והסיפור ההידרולוגי. נחל נעמן, מהווה דוגמא לתהליך השלילי הרווח שעבר על נחלים בישראל ובעולם, הכולל צמצום תוואי הנחל לכדי תעלה ניקוזית, הפניית שפכים, ייבוש מקורות המים הטבעיים, דרדור במצב האקולוגי והסביבתי של הנחל ותפישתו כ"חצר אחורית".
הנחל מאגד מגוון סוגיות של ממשק נחל עם המרחב סביבו: סוגי התיישבות שונים (עיר, כפר), חקלאות, אזורי תעשיה ותשתיות ארציות ואזוריות. סוגיות אלה מבטאות את ההחמצה התכנונית והערכית של חשיבות הנחל במרחב כפי שרווחת בקרב מוסדות התכנון והאוכלוסיות השונות לצד הנחל. קרבתו של הנחל לשימושים האנושיים במרחב מעצימה את חשיבותו האזורית כמרחב טבע איכותי ונגיש, שכיום חבוי מהעין ומופרד פיזית ותפישתית מהמרחב האנושי סביבו.
מיקומו הגיאוגרפי של הנחל, לאורך רצף אורבני מתפתח מעצים את חשיבותו כריאה ירוקה. התרחבות והצטופפות הערים, כמו גם פרישת התשתיות הלאומיות לאורך המרחב, המצמצמים את השטחים הפתוחים בעמק עכו. מרחב נחל הנעמן הינו קריטי לשמירה על שטח פתוח משמעותי ואיכותי המבטיח את אספקת מגוון שירותי המערכת האקולוגית, עבור תושבי עמק עכו ומטרופולין חיפה.
הנחל הינו נחל איתן הזורם לאורך כ-11 ק"מ ממקורותיו בעינות אפק, לצד יישובים מסוגים שונים – ערים וקיבוצים (קריית ביאליק, כפר מסריק, עין המפרץ ועכו) וכן לצד אזורי תעשיה וכבישים ארציים, ונשפך לים דרומית לעכו. מקורות מים נוספים הם עין נמפית וכרי נעמן. נחל חילזון מתחבר לנחל נעמן במורד, לפני השפך לים. לאורך תוואי נחל נעמן מגוון רב של בתי גידול לחים, אשר נמצאים בסכנת היעלמות ארצית עקב ניצול משאבי המים ותהליכי זיהום. מרבית בתי הגידול ששרדו לאורך הנעמן מוגדרים נדירים וייחודיים.
עין אפק ועין נימפית הם מהמעיינות הבודדים בגליל המערבי בעלי ספיקה משמעותית שאינם מאוחזים ועדיין מוקצים לטובת הטבע, שמורת כרי נעמן היא שמורת הטבע היחידה במישור החוף הצפוני המשמרת בית גידול ביצתי ומלחת הנעמן היא שריד אחרון למליחות נחלי החוף בישראל.
לאורך תוואי נחל נעמן מגוון רב של בתי גידול לחים: אפיק נחל מוסדר, מעיינות, ביצות, מקווי מים עונתיים, מלחה ושטחי חולות מיוצבים למחצה. מבין בתי הגידול הטבעיים בארץ, בתי הגידול הלחים נחשבים לפגועים ביותר, לא רק בגלל תהליכי זיהום, אלא גם ובעיקר בשל ניצול קיצוני של משאבי מים. אשר נמצאים בסכנת היעלמות עקב ניצול משאבי המים ותהליכי זיהום. מכאן שמרבית בתי הגידול ששרדו לאורך הנעמן מוגדרים נדירים וייחודיים. עין אפק ועין נימפית הם מהמעיינות הבודדים בגליל המערבי בעלי ספיקה משמעותית שאינם מאוחזים ועדיין מוקצים לטובת הטבע, שמורת כרי נעמן היא שמורת הטבע היחידה במישור החוף הצפוני המשמרת בית גידול ביצתי ומלחת הנעמן היא שריד אחרון למליחות נחלי החוף בישראל.
העיר עכו, השוכנת לצד שפך הנחל, הינה אחת מהערים היחידות בארץ המשמרת את העושר התרבותי שהתקיים במשך ההיסטוריה. כיום מתגוררים בעיר כ-50,000 תושבים, כ-61% מהם יהודים וכ-32% ערבים . העיר נמצאת תחת אשכול חברתי-כלכלי 4 (למ״ס 2018).עקב העובדה שהאוכלוסיות החיות בעכו, הן היהודיות והן הערביות, הינן אוכלוסיות מסורתיות, הן חיות זו לצד זו ונקודות הממשק ביניהן מעטות. ולא חולקות שירותי ציבור, בעיקר חינוך, משותפים. ב-2008 התרחשו מהומות בעכו סביב המועדים של יום כיפור וחג הקורבן שהתרחשו במקביל. תאריך זה נחווה כנקודת שבר בעיר, והעיריה החלה לפעול למען קידום החיים המשותפים של האוכלוסיות בעיר. בעיר מספר תכניות ומרכזים הפועלים לקידום החיים המשותפים ונוגעות בנושא היהודי-ערבי.
כיום ישנן תכניות פיתוח משמעותיות בדרום העיר משני צידי נחל הנעמן. פיתוח מתוכנן זה מהווה הזדמנות עבור העיר לשוב ולקשור את עצמה עם הנחל וזה יכול להוות גורם מגשר ומקשר בין חלקי העיר ומקום מפגש עבור קהילות העיר השונות. מרחב שפך הנחל, יחד עם חוף הים והעיר העתיקה מהווים מרחב משמעותי עבור העיר, וע״י חיבורם להוות שטח פתוח איכותי המספק הן קישור בין חלקי העיר, והן אזור מפגש בין אוכלוסיות העיר השונות. התפתחות העיר עכו כעיר מעורבת
הפניית המבט אל נחל נעמן מצד השיקום, התכנון, הפיתוח והתודעה החברתית מהווה הזדמנות לבשורה חדשה עבור מרחב הנחל ממרחב שולי ודחוי במרחב האורבני והתעשייתי, כפי שנחווה כיום, ל"אירוע" (Venue) במרחב: ציר טבעי ורציף המקשר בין עכו למפרץ חיפה, מקום מפגש עבור התושבים החיים סביבו, הפעילות העסקית וההתרחשויות האורבניות, מרחב איכותי, נגיש ומרכזי לצריכת טבע, המהווה נקודת ייחוס עבור התכנון במרחב.
תפקוד מרחבי
- ממשקי הנחל עם המרחב סביבו יוצרים הפרדה וריחוק. התכנון והפיתוח במרחב הנחל "הפנו אל מרחב הנחל את הגב". מכאן, הממשקים הפיזיים בין היישובים לנחל (ק. ביאליק, כפר מסריק, עין המפרץ ועכו), יוצרים הפרדה וריחוק ואינם מעודדים קשר וזיקה של התושבים אל הנחל וערכיו.
- פעולות שיקום "המפנות פניהן פנימה". פעולות השיקום שנעשו עד כה, היו ממוקדות בנחל עצמו, ללא התייחסות למרחב בו הנחל עובר.
- העיר עכו – עיר מעורבת המתפתחת כשתי ישויות נפרדות. תכניות הפיתוח של העיר עכו מייעדות בינוי למגורים ומסחר בחלקה הדרומי של העיר, מדרום לנחל. פיתוח עתידי זה, מופרד מהעיר ע"י הנחל ושמורת השפך ועלול ליצור ניתוק מרחבי בין תושבי ותפקודי העיר.
- ריאה ירוקה משמעותית למטרופולין חיפה. שמירה על שטחים פתוחים איכותיים שיהוו ריאה ירוקה, המספקת את מגוון שירותי המערכת האקולוגית במרחב עמק עכו והקריות. מרחב נחל הנעמן מהווה מרחב ירוק משמעותי לצד הרצף האורבני המתפתח מצטופף בין מפרץ חיפה לעכו, והקולט מערכות תחבורה ארציות ותשתיות לאומיות רבות.
- נוכחות הנחל במרחב. המופע הנופי של הנחל עדיין נמצא בעצימות נמוכה במרחב ואינו מרכיב משמעותי בנוף. הנחל זורם לצד שימושים שונים במרחב – מגורים, תעשייה, מבנים ושטחים חקלאיים ו״מתחבא״ תחתם.
תודעת ותפיסת הנחל
- הפרדה תודעתית בין מרחב הנחל והמרחב האנושי. הנחל נתפס "רחוק מהעין" עבור תושבי המרחב. הנחל וערכי הטבע והנוף שבו אינם מהווים מרכיב בזהות התושבים במרחב ובתודעתם.
- חלקים ניכרים ממהלכו של הנחל עדיין נתפשים כמטרד ומרחב מאיים. התושבים "מפספסים" את הנחל כטבע קרוב לבית ("חוץ קרוב"), מרחב לפעילות חברתית וקהילתית, נופש ופנאי, בסיס לפעילות עסקית ויזמות. הנחל נתפס כתשתית ולא כמרחב איכותי, ומהווה "חצר אחורית".
תפקוד אקו-הידרולוגי
- בית גידול ונופי מים הולכים ונעלמים. נופי הביצות וגופי המים במרחב נחל נעמן, היוו מאז ומתמיד בית גדול לעשרות מינים של עופות, רובם עופות מים על תוואי ציר הנדידה המערבי של ישראל. נחל נעמן הפך, עם ייבוש וניקוז הביצות, מנחל רחב ומפותל הזורם במרכזה של ביצה רחבת ידיים לערוץ ניקוז מיושר ועמוק, המנותק מסביבתו. עם ייבוש הביצות ותיעול הנחל אבד מגוון בתי גידול ייחודיים בנופי הארץ. ענף גידול הדגים אשר היווה פיצוי מסויים להעלמות בית גידול זה, נמצא כיום בתהליך דעיכה וסכנה להמשך קיומו, ואיתו בית הגידול אותו הוא מספק.
- דרדור המגוון הביולוגי. נחל נעמן וסביבתו סבלו לאורך השנים מירידה בכמות המים ואיכותם כמו גם באובדן רצף השטח הפתוח המקיים מערכת אקולוגית עשירה המחברת את בתי הגידול הייחודיים לאורכו. השינוי הקיצוני הזה גרם לצמצום משמעותי במגוון הביולוגי של הנחל ואף להכחדה מקומית של מינים נדירים.
- מצב מורפולוגי וסביבתי ירוד. על אף פעולות השיקום שבוצעו לאורך הנחל, הנחל במרביתו עדיין זורם בתעלה הנדסית צרה וסובל מזיהומים סביבתיים שמקורם בבריכות הדגים ובתעשייה הסמוכה. למעט שמורות הטבע ופארק עין נמפית, הנחל לא זכה למרחב פיזי משמעותי בשתי גדותיו ויש אזורים שעדיין מוזנחים, פגועים, ואינם נגישים ומזמינים דיים.
- בית גידול ייחודי של מלחה במפגש נחל ים: באזור שפך הנעמן שרד בית גידול ייחודי של מלחה. מלחה זו היא אחת מתוך שתי מלחות חוף משמעותיות שנותרו בישראל. מלחות ישראל משמרות מארג בתי גידול מליחים, ייחודיים ונדירות המצויים בסכנת הכחדה לאומית. כמו כן, אסטואר הנחל מקיים את רצועת המנשק (Ecoton) בין שני בתי גידול – שפך הנחלים לים ומי הים והוא מקיים לכן בית גידול עשיר ומיוחד למגוון צמחים, עופות מים ודגים.
מרחב אנושי
- מגוון של קהילות לאורך אגן נחל הנעמן. לאורך הנחל ממוקמים יישובים וקהילות מסוגים שונים: העיר קרית ביאליק, העיר המעורבת עכו וקיבוצי המועצה האזורית מטה אשר.
- קהילות מסורתיות בעכו. עכו הינה עיר מעורבת המדורגת באשכול סוציו-אקונומי 4. אוכלוסייתה, הן היהודית והן הערבית בה הינן קהילות מסורתיות, אשר מערכת החינוך מנציחה את הפרדה ביניהן.
- שכונת אל ברבור. שכונת קטנה של האוכלוסיה הבדואית, הסובלת מהיעדר תשתיות ומהצפות חוזרות ונשנות של הנחל. השכונה ממקומת מדרום למרחב מלחת השפך. במרחב כלוא בין תשתיות תחבורה.
- שכונת צור שלום בקרית ביאליק. שכונה עולים ותיקה הממוקמת בסמוך לתעלה 42, בחיבור לנחל נעמן.
ניהול אגני
- ניהול נגר. נחל נעמן מאיים בהצפה על קהילות החיות לצדו. קיים צורך בוויסות נגר במעלה האגן על מנת להגן על הקהילות שבמורד.
- ביזור סמכויות וישויות תכנוניות. מרחב נחל הנעמן מתפרש על פני 3 רשויות מקומיות (עיריית עכו, עיריית ק. ביאליק ומועצה אזורית מטה אשר). בנוסף, פועלים במרחב גופים ורשויות ממשלתיות בהם רט״ג, קק״ל, המשרד להגנת הסביבה, רשות הניקוז ועוד. כיום, קיים חוסר בראיה הוליסטית המתבוננת על מרחב הנחל כמרחב משותף ורב תועלות ומתכללת את הפעולות השונות המתוכננות ומבוצעות במרחב.
ההצעה
תפיסה תכנונית:
- תכנון מרחב הנחל ושיקומו יפנו את מבטם אל הקהילות השונות השוכנות בסביבת מרחב הנחל.
הקהילות מצדן, כפעולה הדדית, יפנו את מבטן את מרחב הנחל. - הפניית מבט הדדית זו תיצור את האיחוי המבוקש בין הנחל ובין המרקם האנושי המתקיים לצדו
מרכיבי התוכנית:
- ויסות נגר ונגר עירוני
- ציר טיילות – יוממות אזורי- מטרופוליטני
- שיקום אקו-הידרולוגי של הנחל והתעלות
- קישוריות בין המרקמים הבנויים והנחל
- שיקום, השבה וטיפוח בתי גידול אקווטיים
- שימור נופי המים ע"י יצירת תמהיל שימושים בבריכות הדגים ויישום תכנית המים
- יישום תוכנית המים
- פארק עין נמפית – פארק נופש אזורי
- תכנים חדשים "ירוקים" הנשענים על קיומו של נחל ופארק לצידם – אזור התעשיה מילואות
- איחוי הממשק בין המרחב האנושי למרחב הנחל – בעיר ובכפר
- השבת הנחל למופעו ההיסטורי במרחב
- שיפור תדמית והעלאת קרנו של מרחב המלחה – שיקום, שחזור וטיפוח נופי מלחת השפך
- קישוריות בין חלקי העיר עכו שמעברי הנחל השונים
- עיצוב המרקם הבנוי במרחב השפך עם הנחל
- פיתוח מרחב בילוי ומפגש משותף לקהילות עכו – הפארק העירוני
- קישוריות בין מרחב הנחל, חוף הים העיר העתיקה והעיר חדשה
שיקום אקו-הידרולוגי של נחל נעמן:
שיקום מערכת נחל נעמן מורכבת ממכלול פעולות, במרחב ובזמן, אשר מטרתן להגדיל את המגוון הביולוגי (מערכות, מינים, גנטי), להעניק למערכת האקולוגית יציבות גבוהה (resilience and resistance) ולשפר את שירותי המערכת האקולוגית (Ecosystem services). בעוד חלק מפעולות אלו מייצרות בסיס פיסי לקיום מערכת אקולוגית בריאה, אחרות מתייחסות לאופן ניהול השטח ולמעקב על תהליך השיקום:
השבת התנאים ההידרולוגיים לנחל, כתנאי לקיום הפאונה והפלורה בנחל. שיפור כמות ואיכות המים והממשק עם בריכות הדגים ושחזור משטר הזרימה העונתי הדומה בצורתו להידרוגרף ההיסטורי.
טיפול מורפולוגי בתחום הנחל. שיקום התווית הנחל, שיקום גדות הנחל וחתך הזרימה, הרחבת רצועת הנחל ופשטי ההצפה, שיקום צומח הנחל הטבעי והגדלת המורכבות המבנית.
שיקום גיאומורפולוגי של ערוץ הנחל. יצירת שיווי משקל בין השקעה וסחיפה של סדימנטים לאורך הנחל, שמירה על תשתיות קרקע שונות במקטעים השונים ויצירת תנאים שיגביהו את מפלס זרימות הבסיס.
הגדרת מדרג ואופי הפעילות והתחזוקה לאורך הנחל. זיהוי אזורים שאינם נגישים באופן שוטף לפעילות אנושית ומדרג אינטנסיביות לאורכו.
שיפור תפקודו כציר אקולוגי התומך ומאפשר מעבר ותנועה של אורגניזמים. קישוריות הידרו-ביולוגית לאורך ערוץ הנחל וקישוריות יבשתית בין בתי גידול לחים סמוכים ובין שטחים שמורים במרחב.
תועלות:
המרחב האנושי – המקומי והאזורי
-
- מפגשים בין קהילות העיר עכו על בסיס הפארק העירוני הנשען על מרחב הנחל ויצירת חוויות משותפות.
- יצירת ממשק חי בין המרחב האנושי לנחל אשר יגביר את הזהות והשייכות של התושבים לצד הנחל ומרחבו, ויחזק את תפישת הנחל בתודעה הציבורית.
- מרחב הנחל כריאה ירוקה קרובה וזמינה (גן עדן במרחק פסיעה) עבור תושבי מפרץ חיפה ועמק זבולון שהולך ומצטופף – איכות חיים.
- חיזוק הקשר בין האדם לטבע
- חיזוק הכלכלה המקומית ועידוד פעילות כלכלית הנהנית מנוכחות מרחב הנחל בסביבה. יצירת ציר המשכי מקרית ביאליק עד לעיר העתיקה בעכו אשר לאורכו יפרשו מגוון עסקים והתרחשויות, לצד נוף מזמין, תגביר את הפעילות האנושית הכלכלית במרחב.
- ציר יוממות רציף העובר במרחב טבעי המספק חווית יוממות מהנה.
- חיבור חלקי העיר עכו המנותקים באמצעות מרחב נחל משוקם, אסתטי ומזמין. אשר הופך לאבן שואבת בפני עצמו.
- שילוב נחל הנעמן, יחד עם העיר עכו יעצים את הנוכחות המשותפת של הנחל והעיר כעוגן תיירותי משמעותי במרחב הגליל המערבי (ציר נחל המציע חוויה מגוונת, חוף ים והעיר העתיקה), וינכיח אותם על מפת התיירות המקומית בישראל.
המרחב הטבעי:
-
- יצירת מרחב נחל משוקם ואיכותי המשמר בתי גידול ייחודיים אשר כמעט ונעלמו כליל מנופי ארצנו, עבור החי והצומח.
- שימור נוכחות מרחבי בריכות הדגים כבתי גידול וכתבנית נוף ייחודית, באמצעות הכנסת שימושים חדשים למרחבים אלה על רקע דעיכתו הכלכלית של ענף המדגה וסכנת היעלמותו.
- צמצום סכנת ההצפות הנובעת מהקרבה לנחל
חדשנות:
ניהול המרחב ותפיסה סוציו-אקולוגית:
- מערב סוגים שונים של ידע – מקצועי, אקדמי ומקומי.
- תהליך iterative and self-reflexive שבוחן את ממצאים תוך כדי ובמשך התהליך. תהליך גמיש דיו המאפשר שינויים לאורך הדרך בהתאם לשינוי בנוף האקולוגי, פוליטי וחברתי.
- תהליך מלווה מחקר הבוחן לאורך אבני הדרך את התועלות החברתיות והאקולוגיות על מנת להבטיח תוצאות מיטביות גם לסביבה וגם לחברה.
פיתוח המייצר ריבוי תועלות
- צירים ירוקים לשימוש יוממים, ולא רק עבור פעילות פנאי ונופש.
- landscape infrastructure – תפישת התשתיות (תחבורה ותשתיות נוספות) כחלק מהנוף במרחב, ליצירת ריבוי תועלות (מרחב רב תפקודי ולא רק לשם תפקוד אחד -תשתית).
תכנון בראיה אסטרטגית בהתבסס על יצירת ארגז כלים מגוון המתייחס לממשקים שונים במרחב הפרויקט. יכול לשמש בתכנון של נחלים ואגנים נוספים.
ניהול בר קיימא של המרחב המשוקם
רציונל/עקרון מוביל: תפישת אגן הנחל ומרחבו כיישות אחת מתפקדת גם מהבחינה הניהולית.
מנגנון הניהול יפעל להשרשת הנחל בזהות המרחב, לתפישתו כמשאב, והפקת תועלות כלכליות מהנחל, להבטחת איכות החיים לתושבי המרחב.
מנגנון מוביל:
- מוצע להקים מנהלת שתתפקד כדירקטוריון של הרשויות המקומות, רט"ג ורשות הניקוז.
- המנהלת תרכז את הפעילות והפיתוח סביב נחל הנעמן, כאשר העבודה מתבצעת דרך החברה הכלכלית בתחום השיפוט הרלוונטי (חכ"ל עכו, חכ"ל מטה אשר, חכ"ל קריית ביאליק).
- עבור הפארק שיוקם לצד השפך של הנעמן ועבור הפעילות הקהילתית והחינוכית סביב נחל הנעמן בעכו תוקם מחלקה בתוך החברה הכלכלית של עכו לפיתוח נחל נעמן
- המחלקה תרכז את הפעילות החברתית כלכלית בפארק ותורכב מ:
- רכז/ת מסלול, אשר ירכז את התוכנית החברתית לנחל נעמן, שתועבר דרך הארגונים והעמותות הפועלים כיום בעיר – מרכז הגישור, רשת המתנס״ים, העמותה הקהילתית היהודית ערבית עכו. מרכז פעילות בנחל
- המחלקה תפעל לניהול הפארק, פיתוחו ותחזוקתו. כמו כן החברה תיזום אירועים והפעלות לתושבי העיר ומבקריה.
החברה תשתף פעולה בצורה אדוקה עם רכז המסלול של התוכנית החברתית לנחל נעמן, לקידום תכנון חברתי משותף לפארק העונה על צרכי הקהילות השונות בעיר, ובהשתתפותן.- מרחב מטה אשר וקריית ביאליק.
- דרך החברה הכלכלית של מטה אשר (בשיתוף החברה הכלכלית קריית ביאליק?) – החברה תפעל לקידום עסקים לצד הנחל, וניהול ותחזוקת מרחב נחל הנעמן בתחומי מטה אשר וקריית ביאליק. החברה תעבוד בשיתוף פעולה עם חברת פארק שפך הנעמן.
- הזרוע ההידרו-אקולוגית – שיתוף פעולה בין רשות הניקוז לרט״ג – למה שרט״ג ישקיעו משאבים בשטחים שאינם שמורת טבע? הזרוע תפעל לשיקום הידרולוגי, מורפולוגי ואקולוגי של רצועת הנחל.
יכולות ניהוליות:
מוצע להקים מנהלת של כלל הגופים בעלי העניין – שמה יהיה החברה לפיתוח נחל הנעמן. יו"ר המנהלת יתחלף כל חמש שנים כאשר את החמש הראשונות ימלא ראש עיריית עכו ולאחריו ימונו ראשי הרשויות מטה אשר וקריית ביאליק. למינהלת ימונה רכז מתכלל אשר עיקר עיסוקו יהיה בקידום פרויקט שיקום הנחל, טיפול בנושא התכנון הסטטוטורי, תכנון מפורט לביצוע, הסרת חסמים בירוקרטיים, בניית צוות עבודה חברתי, כלכלי, תחזוקה. עובדי המינהלת יהיו בתחומי פיקוח, תחזוקה, סביבה, קהילה ומינהלה. התחזוקה תחוזק על ידי עבודה התנדבותית של תושבי הסביבה, תלמידים ובעלי עניין נוספים. פעילות עיסקית במרחב הנחל תקודם באמצעות החברות הכלכליות של הרשויות המקומיות כל אחת בתחומה.
- החברה הכלכלית עכו הינה חברה פעילה יותר מעשור, האחראית על פעילות כלכלית ויזמית בתחומי העיר. החברה בעלת ניסיון מוכח של פעילות בהיקף של עשרות מיליוני ₪. החברה בעלת ניסיון עשיר בפעילות חברתית ועבודה עם הקהילה בקנה מידה בינלאומי – פסטיבלים וקליטת תיירות. בנוסף על הפעילות הכלכלית וייזום בניה של שכונות חדשות ופיתוח עירוני.
- החברה הכלכלית מטה אשר פעילה יותר מ 20 שנה והיא הזרוע הביצועית של המועצה האזורית בקידום פרויקטים תשתיתיים, כלכליים וחברתיים.
- החברה הכלכלית קריית ביאליק פעילה החל מ 2017 והיא אחראית על הרחבת העיר ועלי פעילות כלכלית ושיפור חזות העיר בהיקפים של מאות מלש"ח במצטבר.
- רשות הניקוז הינה בעלת סמכות חוקית לביצוע עבודות בתחומי הנחל ויכולת ביצועית מוכחת של פרויקטים תשתיתיים וחינוכיים בהיקפים של עשרות מיליוני ₪ מדי שנה, בתחום רצועת הנחל העבודה תישען על חוק הניקוז ותבוצע ע"י רשות הניקוז ונחלים גליל מערבי.
- בתחומי שמורות הטבע העבודה תבוצע ע"י רט"ג אשר לה יש את הסמכות ואת הניסיון המקצועי בתחומי שימור טבע וקליטת קהל בתחומי שמורות טבע.
- הקרן הקיימת לישראל הינה הגוף הגדול ביותר בישראל בתחום אחזקת שטחים פתוחים ותקצוב פרויקטים סביבתיים, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בשנה. לארגון ניסיון רב בקליטת קהל והקמת מיזמים חברתיים . לארגון זה נציגות בוועדת היגוי רחבה, אשר מלווה את תהליכי התכנון במרחב הנחל, והינו בעל עניין מובהק בפיתוח וניהול מרחב הנחל.
