שחזור נופי – נופי אגם החולה

גורם מוביל ואחראי לביצוע ושותפים מובילים
מנהלת הנחלים והשטחים הפתוחים, רשות ניקוז ונחלים כנרת, אשכול רשויות גליל מזרחי, המועצה האזורית גליל עליון.

שטח ייחוס הפרויקט

2500 דונם

כמות אוכלוסייה משוערת באיזור

כ-40,000 תושבים

אורך הנחל (הכולל)

30 ק"מ (תעלות הירדן בעמק החולה)

אורך הנחל בפרויקט

ערים וישובים מרכזיים באיזור
קריית שמונה, יישובי מועצה אזורית גליל עליון
מיקום בארץ

חזון

מרחב עמק החולה מקיים ערכי טבע ונופי מים שלא יסולאו בפז ברמה הארצית והעולמית. שיקום מערכת הירדן באגן החולה מהווה הזדמנות לחידוש הברית בין האדם לטבע ודרכו, להעמקת הברית בין אדם לאדם.

רקע ואתגרים

עמק החולה הוא עמק רחב ידיים בגבולה הצפוני של ישראל, המוכר בעולם כ-Biodiversity Hotspot, ובמקביל אזור פריפריאלי, בו טעויות העבר עדיין מנהלות את אתגרי ההווה. לפני חמישים וחמש שנה, תחת אתוס "כור ההיתוך" ו"כיבוש הקרקע" אגם החולה ונהר הירדן עברו ייבוש והסללה דרמטיים, אקולוגית וחברתית כאחד. הפרויקט המוצע מהווה הזדמנות לתיקון.

עמק החולה מאופיין בפסיפס של שטחים חקלאיים, גופי מים טבעיים ומלאכותיים, התיישבות כפרית ועירונית, יהודית וערבית והוא תחום בין מורדות רמת-הגולן ורכס הרי נפתלי. מרחב זה מכונה "ארץ פלגי מים" על שום היותו אגן ניקוז של מערכת אקווטית עשירה ומגוונת, הזורמת בפלגים ונחלים שופעים ואיתנים ומנקזת את העמק לנהר הירדן ומשם לכנרת.

בעבר העמק היה מוצף, ובדרומו שכן אגם החולה, ובצפונו "ביצות החולה". סיפורו הדרמטי של עמק החולה כרוך בסיפורה של  הציונות. במאה ה-19, עמק החולה זוהה עם יתוש המלריה אשר גבה קורבנות רבים מאנשי יסוד המעלה. בשל כך נחווה האזור כמרחב קשה ומאיים. עם זאת, לא כך נתפס העמק עבור תושביו הבדואים, הן שבט הע'ווארנה שהתפרנסו מדיג, הכנת מחצלות וגידול ג'מוסים, והן שכניהם משבט אל-הייב.

עם הקמתה של מדינת ישראל בסיוע קק"ל, נולד פרויקט ניקוז וייבוש החולה כאחד ממפעלי הדגל של הציונות ואמצעי להכשרת קרקע לחקלאות. פעולה משלימה בתחום ניקוז הנחלים היתה הסדרה של אפיקי הנחלים והירדן לתעלות הנדסיות ישרות בשולי השטחים החקלאיים.

אמנם לא היה אז ויכוח על "מפעל החולה", וגם לא קם רעש ציבורי על פינוי הע'וורנה מן האגם ועל צמצום אדמות אל-הייב (למרות שירותם המלא בפלמ"ח ), אך כבר אז לא כולם תמכו בייבוש. היו שהצרו על העלמותו של עולם הטבע והנוף הייחודי וטענו כי ראוי שישמר לדורות הבאים. פטר מירום מבטא עמדה זו ב"שירת האגם הגווע":

"לבסוף קרה הצפוי. ואף על פי-כן בא כמפתיע, חוטפני, אימתני – כמות אדם אהוב אחרי מחלה ממושכת. הבקיעה מפלצת הפלדה וגזרה גזרתה בתוך תוכו של האגם. המים שאך אתמול היו צלולים, נהפכו לבליל של חלקיקי בוץ, בשעה שהמחפר חפר ושסע, גזר וכרת וניתח ללא רחם, לפי הקו המותווה ועל פי התכנון הקר והמחושב."

על רקע זה קמה שמורת הטבע הראשונה בישראל: שמורת החולה. בהשוואה לאתרי ייבוש דומים בעולם, מדובר בהישג סביבתי  משמעותי, אך עדיין מדובר בשטח קטן יחסית.

שינוי המגמה החל בשנות ה-90, עם פרוייקט שיקום אדמות הכבול, במסגרתו הוצפו מחדש חלק מאזורי הביצה הקדומים, נוצר אגמון החולה, ונשמר מפלס גבוה של מי התהום באמצעות מערכת התעלות  של הממשק החקלאי.

הפרוייקט הנוכחי ממשיך את התיקון, ומוסיף לו העדפה מתקנת לעיירות פיתוח וכפרי מיעוטים, אשר במובן מסוים נפקד מקומם הראוי מההיסטוריה, ונותק חיבורם השורשי אל הנחלים והמעיינות בסביבתם.

ההצעה

התוכנית המוצעת, כתוכנית הוליסטית, פועלת להעצים את אגן עמק החולה במגוון מישורים בו זמנית ולכן, הפרויקט מאגד יחדיו – תחת אותו מודל חדשני אינטגרטיבי – מטרייה של יוזמות שעיקרן מוגש במסגרת קרן זו ויתרתם כפרויקטים עתידיים משלימים – ביוזמה ובמימון אשכול גליל מזרחי, רט"ג, קק"ל, משרדי הממשלה, רשות המים ומשאבים ממקורות נוספים.

הפרויקט הפיזי: שחזור נופי אגם החולה במפגש תעלות הירדן כמרכיב אקולוגי-תיירותי וכמאגר הצפה לוויסות שיטפונות. באזור מפגש התעלות המזרחית והמערבית, יפותח אגם המשתרע על פני כ-2500 דונם. האגם, המבוסס על קרקע האגם ההיסטורי שיובש, יהווה תשתית לשיקום אקולוגי של בית גידול אגמי של מים בעומקים משתנים עד ל-2.5 מ', החסר הן במורד החולה והן באגמון. כמו כן, האגם ישמש כאתר לפעילות פנאי ונופש של רחצה ושייט במי אגם איכותיים.

שחרור מי מעיינות הדופן האחוזים במדרונות רמת הגולן אל הנחלים בעמק החולה.

תעלות הירדן, המזרחית והמערבית, שכיום הן תעלות הנדסיות ישרות באורך כולל של כ-30 ק"מ, יוצאות ממפגש נחלי מקורות הירדן (חצבאני, דן ובניאס) ומקרית שמונה ונשפכות אל הירדן ההררי בגשר הפקק. במסגרת הפרויקט, התעלות תעבורנה שינוי מורפולוגי להעשרת המורכבות המבנית ויצירת מגוון נישות אקולוגיות, שיהפכו למרחב נחל בעל נוכחות נופית משמעותית ויהיו בסיס לציר טיילות ונופש.

מודל חברתי-כלכלי של שיתוף תושבים מקהילות עמק החולה בתכנון הפרוייקט הסביבתי תוך רתימתם לפרוייקט קהילתי יישובי כחלק מתוך הפרוייקט השלם של שיקום התעלה המזרחית והצפה מחדש של אגם החולה ההיסטורי.

כל יישוב יאמץ מקטע נחל או חוף באגם החדש ויתעמק בתכנון, ביצוע ואחזקת חלקים מהפרויקט . כך ייצור התהליך חיבור וזיקה רגשית אל הטבע, ומאחר שגודל ומיקום המקטעים ייעשו בהתאם להעדפה מתקנת, תפחת תחושת אי הצדק שעדיין נוכחות בחלק מהיישובים עקב העדר נגישות לירדן. בחירת הפרויקטים הקהילתיים לכל מקטע ובכל שלב תעשה תוך התאמה ליכולותיהן והעדפותיהן של הקהילות השונות. המודל החברתי-כלכלי לשיתוף קהילה בתהליכים משמעותיים בסביבת מגוריהם מאופיין בגמישות בהתאמה למשתמשים וניתן לאימוץ במקומות אחרים.

שיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל חי, מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון) ומו"פ צפון במחקר בתחומי מדעי הטבע, החברה והרוח. תוקם "מעבדה למדע-קהילתי" אשר תחבר בין ידע מקומי לאקדמי, ותתמוך במחקרים למען ועם הקהילה.

שותפות עם מרכז בוטניחינוכי לתמיכה ולהגנה על מיני צמחים נדירים ובסכנת הכחדה בעמק החולה ובמעיינות שבשוליו. מרכז זה יאגד מספר יוזמות משלימות ויהווה מוקד לפעילות חינוכית קהילתית:

  • משתלה מקצועית וגן מקלט לשימור מינים נדירים ומקום לריבוי מגוון צמחים מקומיים והשבתם לטבע.
  • מרכז פעילות חינוכי-קהילתי למגוון קהלים: תושבים, תלמידים, סטודנטים, חיילים משוחררים, אסירים, ותיקים ותלמידי מכינות ישולבו בתפעול קבוע של המרכז הבוטני.
  • מרכז שיקומי טיפולי לשילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים במשתלה וגן המקלט, יפעל במשולב עם מרכז החינוך והתעסוקה שמשרת את כל אזור הצפון בצומת כח.
  • מוזיאון מורשת פעיל לשחזור אורח החיים הבדואי. לא רק צמחים ובעלי-חיים נכחדו עם ייבוש החולה, אלא גם אורחות חיים מסורתיות שיצרו זיקה בין האדם לסביבת חייו. המיזם יוקם בכפר טובא-זנגרייה, ושביל טיילות יחבר אותו לתחנה נוספת של מלאכות בדואיות בשולי האגם. המוזיאון ישקף הכרה ציבורית במורשת הבדואית.
  • הרחבת התוכנית החינוכית-קהילתית סביב נחלים ומעיינות השוליים בעמק החולה. תוכניות חינוכיות לשמירה על הנחלים מתקיימות כיום ב-24 בתי הספר היסודיים וב-11 התיכונים במרחב במסגרת תוכנית "שומרי הנחל". אל אלפי התלמידים יצטרפו קבוצות פעילים מיישובי העמק.
  • יצירת מערך מדע קהילתי בהובלת המכללה האקדמית תל חי. המערך כולל קורסים אקדמיים ייחודיים, קבוצות מחקר משותפות עם הקהילה, קורסים של אקדמיה בכיכר, ומחקר הערכה נרחב לפרויקט כולו.

בהשבתם של נופי מים, המהווים זיכרון היסטורי לסביבת המרחב הנופי אקולוגי, טמונות תועלות סביבתיות פוטנציאליות כמו העשרת מגוון בתי הגידול וביטול הקיטוע הנוכחי בין גופי המים בעמק. הקישוריות של המיזם עם מגוון גופי המים בסביבתו תעצים את סך התרומה האקולוגית, האסתטית והכלכלית הרבה מעבר לתרומה של כל בית גידול בנפרד.

הפרויקט מזמן תועלות חברתיות וחינוכיות למגוון קבוצות אוכלוסייה פריפריאליות. תחילה כל קהילה בנפרד תזכה  לחזק את זהותה והקשר אל מקטע המים "שלה", ובהמשך הקהילות יחוברו אלו לאלו באירועי שיא, חינוך ומדע משותף,  ואף יהיו מקור פרנסה נוסף עבורן.

ההשקעה הפיזית במרחב הוא צעד ממשי לתמיכה במגזר החקלאי המדלדל ככלל, וחיזוק חוסנו באירועי מזג אויר קיצוניים בפרט. בנוסף, פעולות ההשבה של גופי מים יניעו יוזמות תיירותיות ופיתוח כלכלי תעסוקתי למגוון קהילות לא-חקלאיות. מיתוג העמק כולו (לא רק פלגי החצבאני, בניאס ודן) כמרחב מושך לפעילות נופש תסייע לכולם, מקרית שמונה ועד טובא, להנות מתיירות מוגברת לאורך כל השנה.

פרויקט זה יחזיר עטרה ליושנה, יעורר וירתום שלל קהלים לתרומה ולאקטיביזם כפרויקט לאומי. אנו צופים כי מרחוק יבואו לסייע בשיקום הטבע ויצירת איזון ביחסי אדם-טבע: תלמידי מכינות, בתי ספר, סטודנטים, חיילים משוחררים ומתנדבים מהארץ והעולם יעבדו במרכז השיקום הבוטני ומרכז הצפרות, ינקו נחלים, ילמדו על ההיסטוריה המקומית, יתנסו במלאכות בדואיות ויהפכו לסוכני שינוי בביתם הם.

הפרויקט מציע גישה חדשנית לניהול פרוייקט הידרולוגי-קהילתי רב-תכליתי, גמיש בשימושים ומגוון באוכלוסיות היעד שלו ורמות קנה מידה עליהן הוא משפיע: מרמת היישוב הבודד, לאזור, למדינה ולעולם. זהו פרויקט שהוא glocal (global+local) במהותו.

הרב-תכליתיות מתבטאת במתן מענה בו-זמני לנושאי טבע, הידרולוגיה, ניקוז, חקלאות, תיירות, חינוך, מורשת, אקדמיה וקהילה, תוך טיפול יסודי ומקיף בממשקים המורכבים שביניהם, ובין הקהילות, העמותות והחוקרים שיש להם עניין באותם נושאים.

הפרויקט מפתח דגם לניהול אינטגרטיבי של גופים ציבוריים שונים, החוסים תחת קורת גג אחת. השטח המנוהל הינו שטח פתוח גדול, המאופיין כתא שטח מגוון וערכי. תהליכי התכנון והביצוע יתנו דגש לתהליך מקיים, הוגן וארוך טווח, תוך רתימה של מגוון קהילות, שיחד יממשו שיקום סביבתי וחברתי בעמק בתהליכי bottom up, עבור עצמן בפרט ועבור מדינת ישראל בכלל.

המודל המוצע לניהול בר קיימא של המרחב משלב את הגופים הפועלים בשטח, שלהם הניסיון והיכולת המוכחת בשיקום וניהול שטחים פתוחים ערכיים, בחינוך, במחקר ובמנהיגות.

הזרוע הניהולית של הפרויקט תהיה "מנהלת הנחלים והשטחים הפתוחים", גוף רב משתתפים, הפועל במרחב משנת 2005 ומתווה את אופי הפעילות המתקיימת בנחלים. לאחרונה, התרחב תחום אחריות המנהלת גם לשטחים הפתוחים במרחב המועצות האזוריות הגליל העליון ומבואות החרמון.

הזרוע הביצועית תהיה "רשות ניקוז ונחלים כנרת", לה ניסיון רב בשיקום והסדרה של מערכות מים באגן הירדן. הרשות הוכיחה את יכולותיה בחיבור הקהילה והחינוך לשיקום הפיזי, כשהובילה ב-2008 את תיקון חוק חופי הכנרת, את בניית שביל סובב כנרת ואת החופים הירוקים והשקטים. הרשות פועלת בתקציב שנתי של כ-100 מלש"ח ומנוסה בניהול פרויקטים בסדר גודל שכזה.

הזרוע הקהילתית של הפרוייקט תנוהל ע"י אגף הקהילה ב"רשות ניקוז ונחלים כנרת",  בשיתוף עם "אשכול רשויות גליל מזרחי" – גוף אזורי המתכלל את כלל הרשויות המקומיות בגליל העליון המזרחי ובגולן לקידום תפישה אזורית ושיתופי פעולה אסטרטגיים ביניהן. למועצה אזורית הגליל העליון ניסיון מוכח באכיפת הפעילות לאורך נחלי מקורות הירדן וקידום פרויקטים לשיקום האתרים לאורך הנחלים. היחידה הסביבתית שלה הקימה את "שומרי הנחל", ומפעילה אלפי תלמידים ותושבים מתנדבים הפועלים ליישום וחינוך בנושאים אלו.

 

גופים נוספים הפועלים במרחב:

"קרן קיימת לישראל" הינה גוף ציבורי ארצי, המנהל שטחים פתוחים בקנה מידה גדול ובעל כושר ביצוע של פרויקטים בהיקפים גדולים. קק"ל קשורה באופן עמוק לאגם חולה, למן הייבוש ועד היום. היא מבצעת ומתחזקת שטחים נרחבים בפרויקט שיקום אדמות החולה ואחראית על קליטת קהל וניהול השטחים הפתוחים בליבת עמק החולה.

"רשות הטבע והגנים" הינו גוף ממשלתי בעל סמכויות פיקוח וניהול, האמון על שמירת הטבע וערכיו בישראל. רט"ג הוא בעל ניסיון עשיר בניהול משאבי טבע, שיקום, אכיפה וקליטת קהל בשמורת החולה.

"המכללה האקדמית תל–חי" היא בעלת מומחיות, ידע וניסיון בשותפות אקדמיה-קהילה. מדי שנה, החל מ-2011, מאות תושבים ועשרות חוקרים מתנדבים במסגרת "אקדמיה בכיכר" ונצבר בארגון ניסיון במדע-קהילתי, אקטיביזם סביבתי-חברתי ותיעוד ידע ומורשת מקומית.

"מרכז כנרת לחדשנות ויזמות אגרוטק" במכללת כנרת מבוסס על הממשק בין האקדמיה לתעשייה. במרכז פועלות חברות וארגונים עתירי ידע, שמשלבים כוח אדם וידע אקדמי לעידוד וקידום חברות הזנק כחממה לחדשנות. חלק מן היוזמות התיירותיות בעמק מסתייעות באפלקציות ומקדמות ייזמות עסקית, והניסיון של מכללת כנרת בתחום זה זוכה להכרה.

חומרים נוספים

ההצעה המלאה

מצגת ההצעה