הפרויקטים
הפרויקטים הבאים מושתתים כולם על יוזמות קיימות, תוך הרחבתן המשמעותית כהזדמנויות הן לפיתוח חברתי והן למחקר מתמשך. המטרה היא לתאר נוף נחל כולל שישמש כתמריץ מונחה-חזון לחיבוריות בין בני אדם לטבע.
להלן תיאור קצר של כל פרויקט, כולל הסבר של חשיבותו בהיבטים העיקריים של מונחי המפתח [Terms of Reference]: יעדים ודגשים, כלכלה, חברה, ואקו-הידרולוגיה.

מדע אזרחי
אנו מציעים לקיים פרויקט מחקר מדע אזרחי מקיף ומתמשך, בשיתוף עם הטכניון ועם מוסדות אקדמיים אחרים, ובכך לספק פלטפורמה לאינטראקציה בין האוכלוסייה המקומית לבין אקדמאים.

לאמץ מעיין
ישנם מעיינות רבים לאורך הנחל, בייחוד לאורך האגן העליון. כיום רובם יבשים או עונתיים. פרויקט זה יתמקד בזיהוי כל המעיינות וחקירת ה"התנהגות" שלהם לאורך זמן, עם ניטור איכות המים, טיפול במקורות זיהום, ושיפור החלחול איפה שניתן. הפרויקט יתמקד בשימור הטבע, שיקום המעיינות, פעילות חינוכית, מחקר, וקירוב בין האקדמיה לאוכלוסיה. 

ג'יסר א-זרקא / הגשר הכחול

בתחתית העמק, בשפך הנהר, נמצאים היישובים עם הפערים החברתיים הבוטים בישראל: מעגן מיכאל, ג'יסר א-זרקא וקיסריה. כל אחד מהם משתייך לאשכול סוציו-אקונומי שונה לחלוטין. אנו מאמינים שהתכנית הסטטוטורית וההסכם שאנו מציעים עשויים לאפשר שינוי דרמטי לטובה.

תכנית האב לג'יסר א-זרקא (מס' 353-0191023) מציעה להסיט את כביש 2 עד לכ-100 מ' מנחל עדה בכדי לייצר מרחב להתרחבות מערבית של ג'יסר א-זרקא. הכניסה לכפר תתאפשר דרך גשר חדש שיהווה הן את הכניסה לשמורת הסכר הרומי, מבואות נחל תנינים וכפר הדייגים, והן את ההתחלה והכניסה לכבארה ומרחב הנחל.

מרכז הגשר הכחול
אזור תָחוּם של כ-170 דונם נותר בין הכביש ובין נחל דליה, ובו כרגע מגודלים רק שדות יבול. אנו מציעים להפוך את האזור הזה לשער לפארק כבארה, עם שירותי דרך, קייטרינג, מרכז מבקרים, וכו', ולהקצות את האדמה הזו לג'יסר א-זרקא כמקור הכנסה.

דו"ח חקירה על תכנית (353-0191023)

"הכפר ג'יסר א-זרקא שרוי במצב עניינים ירוד ביותר מכל הבחינות: כלכלית, חברתית, תכנונית ופיזית; ומצריך טיפול ברמה הלאומית. זהו יישוב בהתמוטטות כלכלית. המועצה פוזרה ע"י שר הפנים, והרשות המקומית נמצאת בתכנית שיקום. היישוב מאופיין ברמה סוציו-אקונומית נמוכה ביותר, באחד משיעורי הגידול הטבעי הגבוהים בישראל, בבתי-אב גדולים מהממוצע, באחת מהצפיפויות הגבוהות בישראל, וברמת פיתוח נמוכה."

• גיא קב-ונקי, מתכנן עירוני ואזורי, דצמבר 2017

ביצות כבארה ודיפלה
ביצות כבארה ודיפלה למרגלות הכרמל טומנות בחובן מערכת של "זרמים" תת-קרקעיים הפורצים לפני השטח דרך שלל מעניינות (אומדן של 4,000 עד 6,000 מעיינות). קו השבר של בנימינה העובר מתחת להר הכרמל גורם למים היורדים מאקוויפר ההר לאקוויפר החוף לעלות לביצות כבארה ודיפלה. המים הנובעים משלל השכבות התת-קרקעיות מאופיינים בטעם ייחודי, המשתנה במליחותו, במינרלים ובטמפרטורה. בעלייתם לפני השטח, המים מתערבבים במי הנקז של נחל תנינים ודליה, בהתאמה, ומייצרים ביצה מליחה.
ביצות מהוות את כמה מבתי הגידול העשירים בתבל. ביצת כבארה על שלל סוגי המים שלה מהווה בית למגוון עצום של מינים, ואפשר שהיא בית הגידול המגוון בישראל.

יישובי אדם
בני האדם נמשכו מאז ומתמיד לעושר החי והצומח של מישור ההצפה של כבארה. ישנם באזור ממצאים להתיישבות אנושית רציפה בת עשרות אלפי שנים. ממצאים ממערות כבארה והכרמל מעידים שזה עשוי להיות אחד ממקומות המפגש הראשונים בין ההומו ספיאנס, שהיגרו מאפריקה, לבין הניאנדרטלים, שבאו מאירופה. והם חיו כאן יחד. איננו יודעים למשך כמה זמן, אך נראה שזהו המקום שבו הגנים שלהם התערבבו.

מיקום ותחבורה
מישור ההצפה של כבארה ממוקם בין חיפה לבין מטרופולין תל אביב, לאורך כבישים 2 ו-4. ישנן גם שתי תחנות רכבת קרובות (בבנימינה, והתחנה החדשה המתוכננת בזכרון יעקב), מה שמנגיש מאוד את המישור. האזור מהווה פארק בן 6,000 דונם (600 הקטאר), ככפליים מגודלו של אגמון החולה בצפון. השילוב בין הגורמים הנ"ל מעניק לו פוטנציאל תיירותי כביר.

פארק כבארה
אנו מציעים להפוך את כל מישור ההצפה בעתיד לפארק מעורב-שימושים, המתחיל משמורת חרובי קיסריה במבואות נחל הדיפלה בצפון, וליצור פסיפס של ביולוגיה מימית וחקלאות, תיירות אקולוגית ופעילויות בריאוּת. לשם כך אנו מציעים לפתח סטטוטוריקות מאפשרות, ברית בין שותפים, מחקר, ומערכת כלכלית של תמריצים לעידוד מחויבות.

מיפוי
השלב המקדים של התכנית הוא למפות את מבני האדמה ומפלסי המים התת-קרקעיים [כאן במקור לא ברור אם "תת-קרקעי" מתייחס הן למים והן למבנים]. אתרי החפירה ימוקמו בהתאם ל"טעם" של המים החשופים. נכון להיום, ישנם אזורים שבהם הקרקע המליחה כה דלה שבמקום חקלאות עדיף בהרבה להשתמש בה לשיקום אקולוגי ולשימושי מרחב-פתוח אחרים לטובת אטרקציות תיירות.

חפירות ארכיאולוגיות/ פלאונטולוגיות
בכל הנוגע למה שקבור בביצות, רב הנסתר על הגלוי. החפירות שנוהלו ע"י צ'רנוב גילו שרידים של קרנפים ואריות, סוסים וחיות אחרות. אפשרי שאם נתחיל לחפור לאיתור המעיינות, נגלה גם ממצאים פלאונטולוגיים, ואולי אפילו ממצאים פרהיסטוריים שכרגע אפשר רק לדמיין.

"טעם המים"
החפירות שאנו מציעים יוצפו בסופו של דבר במים העולים מתוך האקוויפר. כך תהווה כל בריכה חלון ייחודי לתוך האקוויפר, עם נישה מיקרו-אקולוגית משלה. הבריכות הללו יכולות גם להפוך לבריכות ספא או לאתרי נופש בריאות, בהתאם להרכב הכימי והביולוגי שלהן. בריכות במליחות בינונית יכולות לשמש לגידול דגי גרה (עגלסת הירדן), הידועים גם כ"דוקטור דג" או "דגים מכרסמים" עקב שימושם בפדיקור כשהם אוכלים עור מת.

נוף פרא מתוכנן
תכנית הפארק תיושם בהדרגה, ותכלול מגוון גופי מים, כולל בריכות של נגרי מים מלוחים ממפעלי התפלה, וכן חקלאות ניסיונית הבוחנת מחדש את יחסה לעולם הטבע. יהיה זה פארק בלי אח ורע בעולם, המשלב את העבר, ההווה והעתיד.

בריכת כבארה
לאחרונה התגלתה ונחפרה סמוך לביצת כבארה בריכת מי שתייה גדולה מהתקופה הטרום-רומית. הבריכה משתרעת על שטח בן 50 מ' על 70 מ', עם קירות בעובי 5 מ', עדות לכך שתושביו הקדמונים של המקום ידעו כיצד לאגור ולהפריד את המים המתוקים ממי המלח.

הרומאים בנו תשתיות מים גדולות, כגון הסכר הצפוני שהפריד בין כבארה לבין דיפלה, סכר הסטה מרהיב במבואות נחל תנינים, ואת האקוודוקט לקיסריה ליד בית חנניה. ביצת כבארה נותרה מוצפת עד לתחילת המאה ה-20, זמן שהחלוצים הציוניים ניסו לייבש אותה בכדי לשקם אדמות לחקלאות. אך האדמות הללו דלות ולעתים קרובות מליחות, ונוטות להצפה.

לאורך השנים שימש האזור בעיקר לבריכות דגים, תוך ניצול המליחות היחסית של מי התהום. לאחרונה הוקמו באזור מפעלי התפלה המייצרים מים מלוחים מאוד שמנותבים לים.