אגן עין עיון 34 קמ"ר, אגן עין זהב 14 קמ"ר
קריית שמונה – 22,300 תושבים, מטולה- 1,600 מכללת תל חי כ-5000 סטודנטים כ-2000 איש ביישובים הכפריים
נחל עיון –13 ק"מ ונחל עין זהב – 5 ק"מ
עין זהב – שביל של כ-5 ק"מ בעיר, נחל עיון – 13 ק"מ
נחלי העיר הם הזדמנות לשינוי התודעה הן של תושבי העיר והן כמחוללים להתחדשות של העיר והעלאת קרנה במרחב כולו. חיזוק הנחלים כערך טבע של העיר בתודעת התושבים, ושיקומם הנופי ההידרולוגי והאקולוגי הוא הזדמנות לצמיחה מחודשת של העיר והאזור כולו, מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. מעבר לכך, קיימים אתגרים נוספים: נתק בין העוגנים הכלכליים במרחב האגן, תפקוד בעייתי של הנחלים מבחינת קישוריות ורציפות וניהול משאבי מים והזרימות בצורה טובה יותר כדי למנוע הצפות, ונזקי זיהום וסחף.
היוזמה הנוכחית מבקשת לחבר בין הנחלים עין זהב ועיון וזרימתם הטבעית ובין התחדשות העיר והאיזור בדרך שתאפשר צמיחה חיובית הן מבחינת מקומם של הנחלים במרחב הפיזי והתודעתי בעיר והן בהקשר לשיקומם של הנחלים עצמם – בהיבטים האקולוגיים, איכות המים, זרימת המים, מניעת הצפות ומניעת זיהומים עתידיים. ההצעה מתייחסת לנחלים עין זהב ועיון כעוגן המקשר בין העיר, תעשיית הפודטק, האקדמיה (מכללת תל חי), החקלאות ומוקדי הפנאי והתיירות באיזור. כל אלו יסייעו לחזק את העיר כמוקד עירוני אטרקטיבי במרחב כולו.
נדבך מרכזי ביוזמה הוא חיזוק תודעת הנחל בקרב תושבי קרית שמונה וחיזוק מעמדה של העיר קרית שמונה כמחוז עירוני שוקק חיים, אבן שואבת לתושבי האיזור כולו, עיר המספקת מקומות מגורים, תעסוקה, תיירות לסביבה כולה.
שטח ההתיחסות של התכנית הינו "אצבע הגליל" האיזור הצפוני של מדינת ישראל בו קיימים ישובים כפריים קיבוצים ומושבים, המושבה מטולה וכן העיר קריית שמונה שהינה העיר הצפונית במדינת ישראל. קרית שמונה מונה כיום כ- 23,000 תושבים, עיר שנוסדה עם קום המדינה ולאורך שנים תושבי העיר והאיזור סבלו מאיום בטחוני מתמשך כעומדים בחזית הצפונית של מדינת ישראל. בנוסף, כפריפריה סבלה קרית שמונה ממחסור בתשתית כלכלית, דבר שהכביד על התפתוחתה ועיצובה כעיר שוקקת מרכזית וחשובה באזור. העיר סובלת ממעמד סוציו-אקנומי נמוך, אוכלוסיה מזדקנת ומדימוי נמוך הגורם להגירה שלילית. האיזור והמרחב בו ממוקמת העיר שופע בנחלים וביופי ונוף מרהיב שאינו עולה בקנה אחד עם העיר במצבה הנוכחי. העיר אינה מצליחה לממש את הפוטנציאל של הטבע והנחלים הזורמים בה ולחבר אותם לאופי העיר ולתודעת התושבים. על פי תחזיות מנהל התכנון, העיר אמורה לשלש את כמות האוכלוסייה שבה עד שנת 2040, מגמה שמחייבת חשיבה מחודשת על תכנון והתחדשות העיר. נחל עין זהב ונחל עיון הזורמים בעיר קרית שמונה ובסביבתה מהווים הזדמנות ממשית לחולל שינוי בפני העיר, מצב האיזור והיחסים המורכבים שבין הישות העירונית ליישובים הכפריים במרחב.
נחל עין זהב הוא נחל איתן, החוצה את קריית שמונה מצפון לדרום. הנחל כמעט שאינו מוכר לציבור הרחב. העיר נוסדה והתפתחה על גדות הנחל, שהיווה מקור מים חיוני וכן מרחב ציבורי ומקום למפגש קהילתי. עם חלוף השנים הנחל יובש לחלוטין ע"י שאיבת כל מי המעיין המזין אותו. הנחל נעלם מהנוף העירוני וחדל להיות חלק מחיי היומיום. לפני כעשור מאבק ציבורי בעיר הוביל לשחרור המים והנחל שב לזרום, אך עדיין לא שב לעיר במובן התודעתי ובמלוא הפוטנציאל שלו כמשאב טבע עירוני.
נחל עיון הוא נחל איתן מטבעו, שמקורו בלבנון. הנחל מתייבש בקיץ עקב שאיבת מים בלבנון, ולכן רשות הטבע והגנים מזרימה אליו מים מנחל הדן בחודשי הקיץ. בעבר נחל עיון זרם בעמק החולה ישירות לביצת החולה, אך מימיו הוטו לנחל שניר והיום אינם זורמים בתוואי הטבעי. הנחל אינו נגיש ואינו מוכר לציבור כמו נחלי הצפון האחרים, אך הוא למעשה הנחל האיתן המרכזי במערב העמק ואחד ממקורות הירדן החשובים.
נחלי העיר הם הזדמנות לשינוי התודעה הן של תושבי העיר והן כמחוללים להתחדשות של העיר והעלאת קרנה במרחב כולו. חיזוק הנחלים כערך טבע של העיר בתודעת התושבים, ושיקומם הנופי ההידרולוגי והאקולוגי הוא הזדמנות לצמיחה מחודשת של העיר והאזור כולו, מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. מעבר לכך, קיימים אתגרים נוספים: נתק בין העוגנים הכלכליים במרחב האגן, תפקוד בעייתי של הנחלים מבחינת קישוריות ורציפות וניהול משאבי מים והזרימות בצורה טובה יותר כדי למנוע הצפות, ונזקי זיהום וסחף.
היוזמה הנוכחית מבקשת לחבר בין הנחלים עין זהב ועיון וזרימתם הטבעית ובין התחדשות העיר והאיזור בדרך שתאפשר צמיחה חיובית הן מבחינת מקומם של הנחלים במרחב הפיזי והתודעתי בעיר והן בהקשר לשיקומם של הנחלים עצמם – בהיבטים האקולוגיים, איכות המים, זרימת המים, מניעת הצפות ומניעת זיהומים עתידיים. ההצעה מתייחסת לנחלים עין זהב ועיון כעוגן המקשר בין העיר, תעשיית הפודטק, האקדמיה (מכללת תל חי), החקלאות ומוקדי הפנאי והתיירות באיזור. כל אלו יסייעו לחזק את העיר כמוקד עירוני אטרקטיבי במרחב כולו.
נדבך מרכזי ביוזמה הוא חיזוק תודעת הנחל בקרב תושבי קרית שמונה וחיזוק מעמדה של העיר קרית שמונה כמחוז עירוני שוקק חיים, אבן שואבת לתושבי האיזור כולו, עיר המספקת מקומות מגורים, תעסוקה, תיירות לסביבה כולה.
בתכנית מוצע כי נחל עין זהב, החוצה את העיר מצפון לדרום יתפקד כשדרה ירוקה ורציפה המהווה בסיס להתחדשות וצמיחה של העיר, ריאה ירוקה מרכזית וליניארית המחברת בין מוקדים עירוניים מגוונים. לאורך הנחל יפותח ציר יוממות שיתפקד כציר הליכה מרכזי במערכת השבילים העירונית וכנקודת חיבור בין מרכז העיר ופארק הזהב. לאורך הנחל, בתכנון החדש, יהיה מקום להקמת מבני ציבור חדשים, פעילות מסחרית, פארקים, והתחדשות עירונית של שכונות ותיקות. התכנון המחודש של השכונות יפנה את חזיתות המגורים לנחל כאשר השטח הציבורי הפתוח הופך למרחב "חי" ופעיל לצד הנחל ובין הבניינים. השדרה מתחילה במוקד הצפוני בתחום רצועת כביש 90 שם נמצא מעיין עין זהב, הנמצא בתוך מבנה הנדסי סגור של בטון. "המעיין החסום" ישוחרר ממעטפת הבטון תוך שינוי תוואי הכביש, ויפותח כרחבה כעירונית פעילה לתושבים ולתיירים הרבים העוברים בדרך ומוקד ותחילת ציר הפעילות והטיילת. המוקד הדרומי אזור תעשיה קיים בסמוך לפארק קק"ל, חיבור לנחל עיון ותחנת רכבת עתידית וציר תנועה מרכזי לכיוון מזרח. במוקד הדרומי מתוכננת התחדשות עירונית של אזור התעסוקה שינוי תוואי הנחל והפיכתו לשלד התכנוני ולמוקד לפעילות פנאי עירונית תוך ניצול היתרונות של קירבה למגורים פארק ונקודת המפגש בין הנחלים.
המוקד השני של ההצעה הנו הטיית נחל עיון לתוואי ההיסטורי בתחום העיר קריית שמונה ,ושיקומו אקולוגית, הידרולוגית ונופית, בכל הקטע המוצע בתחום התכנית בין מטולה ועד צומת הגומא ויצירת ציר טיילות לאורך הנחל בין שמורות הטבע ומוקדי העניין השונים במרחב. מרחב הנחל יהווה מרחב פתוח המקיים ערכי חקלאות טבע נוף ומורשת, "טבע קרוב" ליישובים ותשתית לפעילות הקהילתית במרחב ובסיס לשיתופי פעולה. בממשק עם החקלאות במרחב הפתוח תתקיים פעילות של מניעת סחף, שיקום גדות והרחבת רצועת הנחל תוך יצירת רצועות מגן לכל אורכו. בקריית שמונה, בין המרחב הכפרי והעירוני, מרחב נחל עיון יהווה פארק מעטפת וציר יוממות בין אזורי התעשיה הצפוני והדרומי בחיבור עם תחנת הרכבת העתידית. על בסיס הציר יתפתחו שימושים ותוכן המזינים בצורה הדדית את העיר ואת הכפר – תעשיית פודטק, אגריטק תומכת הן את התעשיה בקריית שמונה והן את הגידולים החקלאיים של המרחב הכפרי.
בשני הנחלים, קיימת חשיבות רבה לשמירה על איכות המים למניעת השפעות שליליות. מטרת תוכנית זו להקיף את שלל הנושאים הדורשים טיפול במטרה לשקם אזורים פגועים בנחלים, כל אחד על פי אופיו, ולשמר את המצב המשוקם ואזורים שאינם פגועים. היוזמה מציעה פעולות של שיקום אקוהידרולוגי של ערוצי הנחלים, שיפור איכות המים והפחתת סיכוני זיהום ניהול סיכוני שיטפונות בעיר ובמרחב הכפרי חקלאי, ניהול שטחי החקלאות ופעולות בשטחים חקלאיים באגני התוכנית, הסדרת משטר הזרימה בנחל עין זהב – מהירויות זרימה, שיקוע סחף, ספיקות, לתפקוד מאוזן אקולוגית וניקוזית, שיקום והעשרת המגוון הביולוגי, הגנה על הנחלים מפני לחצי פיתוח, צמצום מפגעי פסולת ועוד.
חלק משמעותי של הפרויקט הינו תוכנית חברתית מקיפה, השואפת להטמיע את הנחלים בתודעה של תושבי העיר והאזור כנכס טבעי ומרכיב משמעותי בזהותם. התכנית תכלול היבטים של בינוי קהילה, בניית יחסי עיר-אזור ושיתוף אינטנסיבי של הציבור בתהליכי התכנון, הביצוע ותחזוקת הפרויקט לטווח ארוך. כמו כן התוכנית כוללת תוכנית אקדמית נרחבת בשיתוף עם מכללת תל חי. האקדמיה תהיה גוף מעורב, הפועל בשותפות עם הקהילה, תורם ונתרם, תוך כדי פעילות מדעית, חברתית ומעשית לשיקום ושימור סביבת הנחלים, ותוך כדי פלטפורמה מוסדית ארוכת טווח לדיאלוג בין חוקרים ותושבים, בין חוקרים, אנשי מנהלה וסטודנטים, ובין אנשים ממקומות וקהילות שונות בעיר ובאזור. לתוכנית גם היבטים כלכליים שבאים לידי ביטוי בפיתוח יוזמות עסקיות המתאימות למרחב נחל בסביבת הנחלים. התכנית משלבת גורמים רבים במרחב כולו שהתגייסו באופן מלא לשתף פעולה סביב התכנית.
עלות הפרוייקט לחמש שנים עומדת על כ- 187 מלש"ח, מתוכם מימון יד הנדיב עומד על 55 מלש"ח. יתרת הסכום הנדרש יושג כמצ'ינג. האימפקט והתועלות החברתיות מיוזמה זו בהתאם למודל SROI עומדות על 3.4 ₪ מכל 1 ₪ השקעה בתחומים סביבתיים כלכליים וחברתיים: מניעת הצפות, עלייה בערך הקרקע, הקמת מסחר ומלונאות, תעסוקה, הגברת הליכתיות בעיר ועוד.
את הפרויקט תוביל רשות הניקוז כנרת אשר תקים אגף ייעודי לשם כך .עיריית קריית שמונה פועלת כחלק מהועד המנהל של הרשות. בשלב השני של הפרויקט יוקם "איגוד נחלי הירדן" במודל דומה לאיגוד ערים כנרת והפרויקט יכלל כחלק ממנו.(נדרש לחקיקה ראשית).