התוכנית המוצעת, כתוכנית הוליסטית, פועלת להעצים את אגן עמק החולה במגוון מישורים בו זמנית ולכן, הפרויקט מאגד יחדיו – תחת אותו מודל חדשני אינטגרטיבי – מטרייה של יוזמות שעיקרן מוגש במסגרת קרן זו ויתרתם כפרויקטים עתידיים משלימים – ביוזמה ובמימון אשכול גליל מזרחי, רט"ג, קק"ל, משרדי הממשלה, רשות המים ומשאבים ממקורות נוספים.

הפרויקט הפיזי: שחזור נופי אגם החולה במפגש תעלות הירדן כמרכיב אקולוגי-תיירותי וכמאגר הצפה לוויסות שיטפונות. באזור מפגש התעלות המזרחית והמערבית, יפותח אגם המשתרע על פני כ-2500 דונם. האגם, המבוסס על קרקע האגם ההיסטורי שיובש, יהווה תשתית לשיקום אקולוגי של בית גידול אגמי של מים בעומקים משתנים עד ל-2.5 מ', החסר הן במורד החולה והן באגמון. כמו כן, האגם ישמש כאתר לפעילות פנאי ונופש של רחצה ושייט במי אגם איכותיים.

שחרור מי מעיינות הדופן האחוזים במדרונות רמת הגולן אל הנחלים בעמק החולה.

תעלות הירדן, המזרחית והמערבית, שכיום הן תעלות הנדסיות ישרות באורך כולל של כ-30 ק"מ, יוצאות ממפגש נחלי מקורות הירדן (חצבאני, דן ובניאס) ומקרית שמונה ונשפכות אל הירדן ההררי בגשר הפקק. במסגרת הפרויקט, התעלות תעבורנה שינוי מורפולוגי להעשרת המורכבות המבנית ויצירת מגוון נישות אקולוגיות, שיהפכו למרחב נחל בעל נוכחות נופית משמעותית ויהיו בסיס לציר טיילות ונופש.

מודל חברתי-כלכלי של שיתוף תושבים מקהילות עמק החולה בתכנון הפרוייקט הסביבתי תוך רתימתם לפרוייקט קהילתי יישובי כחלק מתוך הפרוייקט השלם של שיקום התעלה המזרחית והצפה מחדש של אגם החולה ההיסטורי.

כל יישוב יאמץ מקטע נחל או חוף באגם החדש ויתעמק בתכנון, ביצוע ואחזקת חלקים מהפרויקט . כך ייצור התהליך חיבור וזיקה רגשית אל הטבע, ומאחר שגודל ומיקום המקטעים ייעשו בהתאם להעדפה מתקנת, תפחת תחושת אי הצדק שעדיין נוכחות בחלק מהיישובים עקב העדר נגישות לירדן. בחירת הפרויקטים הקהילתיים לכל מקטע ובכל שלב תעשה תוך התאמה ליכולותיהן והעדפותיהן של הקהילות השונות. המודל החברתי-כלכלי לשיתוף קהילה בתהליכים משמעותיים בסביבת מגוריהם מאופיין בגמישות בהתאמה למשתמשים וניתן לאימוץ במקומות אחרים.

שיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל חי, מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון) ומו"פ צפון במחקר בתחומי מדעי הטבע, החברה והרוח. תוקם "מעבדה למדע-קהילתי" אשר תחבר בין ידע מקומי לאקדמי, ותתמוך במחקרים למען ועם הקהילה.

שותפות עם מרכז בוטני–חינוכי לתמיכה ולהגנה על מיני צמחים נדירים ובסכנת הכחדה בעמק החולה ובמעיינות שבשוליו. מרכז זה יאגד מספר יוזמות משלימות ויהווה מוקד לפעילות חינוכית קהילתית:

• משתלה מקצועית וגן מקלט לשימור מינים נדירים ומקום לריבוי מגוון צמחים מקומיים והשבתם לטבע.
• מרכז פעילות חינוכי-קהילתי למגוון קהלים: תושבים, תלמידים, סטודנטים, חיילים משוחררים, אסירים, ותיקים ותלמידי מכינות ישולבו בתפעול קבוע של המרכז הבוטני.
• מרכז שיקומי טיפולי לשילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים במשתלה וגן המקלט, יפעל במשולב עם מרכז החינוך והתעסוקה שמשרת את כל אזור הצפון בצומת כח.

• מוזיאון מורשת פעיל לשחזור אורח החיים הבדואי. לא רק צמחים ובעלי-חיים נכחדו עם ייבוש החולה, אלא גם אורחות חיים מסורתיות שיצרו זיקה בין האדם לסביבת חייו. המיזם יוקם בכפר טובא-זנגרייה, ושביל טיילות יחבר אותו לתחנה נוספת של מלאכות בדואיות בשולי האגם. המוזיאון ישקף הכרה ציבורית במורשת הבדואית.
• הרחבת התוכנית החינוכית-קהילתית סביב נחלים ומעיינות השוליים בעמק החולה. תוכניות חינוכיות לשמירה על הנחלים מתקיימות כיום ב-24 בתי הספר היסודיים וב-11 התיכונים במרחב במסגרת תוכנית "שומרי הנחל". אל אלפי התלמידים יצטרפו קבוצות פעילים מיישובי העמק.

• יצירת מערך מדע קהילתי בהובלת המכללה האקדמית תל חי. המערך כולל קורסים אקדמיים ייחודיים, קבוצות מחקר משותפות עם הקהילה, קורסים של אקדמיה בכיכר, ומחקר הערכה נרחב לפרויקט כולו.

בהשבתם של נופי מים, המהווים זיכרון היסטורי לסביבת המרחב הנופי אקולוגי, טמונות תועלות סביבתיות פוטנציאליות כמו העשרת מגוון בתי הגידול וביטול הקיטוע הנוכחי בין גופי המים בעמק. הקישוריות של המיזם עם מגוון גופי המים בסביבתו תעצים את סך התרומה האקולוגית, האסתטית והכלכלית הרבה מעבר לתרומה של כל בית גידול בנפרד.

הפרויקט מזמן תועלות חברתיות וחינוכיות למגוון קבוצות אוכלוסייה פריפריאליות. תחילה כל קהילה בנפרד תזכה  לחזק את זהותה והקשר אל מקטע המים "שלה", ובהמשך הקהילות יחוברו אלו לאלו באירועי שיא, חינוך ומדע משותף,  ואף יהיו מקור פרנסה נוסף עבורן.

ההשקעה הפיזית במרחב הוא צעד ממשי לתמיכה במגזר החקלאי המדלדל ככלל, וחיזוק חוסנו באירועי מזג אויר קיצוניים בפרט. בנוסף, פעולות ההשבה של גופי מים יניעו יוזמות תיירותיות ופיתוח כלכלי תעסוקתי למגוון קהילות לא-חקלאיות. מיתוג העמק כולו (לא רק פלגי החצבאני, בניאס ודן) כמרחב מושך לפעילות נופש תסייע לכולם, מקרית שמונה ועד טובא, להנות מתיירות מוגברת לאורך כל השנה.

פרויקט זה יחזיר עטרה ליושנה, יעורר וירתום שלל קהלים לתרומה ולאקטיביזם כפרויקט לאומי. אנו צופים כי מרחוק יבואו לסייע בשיקום הטבע ויצירת איזון ביחסי אדם-טבע: תלמידי מכינות, בתי ספר, סטודנטים, חיילים משוחררים ומתנדבים מהארץ והעולם יעבדו במרכז השיקום הבוטני ומרכז הצפרות, ינקו נחלים, ילמדו על ההיסטוריה המקומית, יתנסו במלאכות בדואיות ויהפכו לסוכני שינוי בביתם הם.

הפרויקט מציע גישה חדשנית לניהול פרוייקט הידרולוגי-קהילתי רב-תכליתי, גמיש בשימושים ומגוון באוכלוסיות היעד שלו ורמות קנה מידה עליהן הוא משפיע: מרמת היישוב הבודד, לאזור, למדינה ולעולם. זהו פרויקט שהוא glocal (global+local) במהותו.

הרב-תכליתיות מתבטאת במתן מענה בו-זמני לנושאי טבע, הידרולוגיה, ניקוז, חקלאות, תיירות, חינוך, מורשת, אקדמיה וקהילה, תוך טיפול יסודי ומקיף בממשקים המורכבים שביניהם, ובין הקהילות, העמותות והחוקרים שיש להם עניין באותם נושאים.

הפרויקט מפתח דגם לניהול אינטגרטיבי של גופים ציבוריים שונים, החוסים תחת קורת גג אחת. השטח המנוהל הינו שטח פתוח גדול, המאופיין כתא שטח מגוון וערכי. תהליכי התכנון והביצוע יתנו דגש לתהליך מקיים, הוגן וארוך טווח, תוך רתימה של מגוון קהילות, שיחד יממשו שיקום סביבתי וחברתי בעמק בתהליכי bottom up, עבור עצמן בפרט ועבור מדינת ישראל בכלל.

המודל המוצע לניהול בר קיימא של המרחב משלב את הגופים הפועלים בשטח, שלהם הניסיון והיכולת המוכחת בשיקום וניהול שטחים פתוחים ערכיים, בחינוך, במחקר ובמנהיגות.

הזרוע הניהולית של הפרויקט תהיה "מנהלת הנחלים והשטחים הפתוחים", גוף רב משתתפים, הפועל במרחב משנת 2005 ומתווה את אופי הפעילות המתקיימת בנחלים. לאחרונה, התרחב תחום אחריות המנהלת גם לשטחים הפתוחים במרחב המועצות האזוריות הגליל העליון ומבואות החרמון.

הזרוע הביצועית תהיה "רשות ניקוז ונחלים כנרת", לה ניסיון רב בשיקום והסדרה של מערכות מים באגן הירדן. הרשות הוכיחה את יכולותיה בחיבור הקהילה והחינוך לשיקום הפיזי, כשהובילה ב-2008 את תיקון חוק חופי הכנרת, את בניית שביל סובב כנרת ואת החופים הירוקים והשקטים. הרשות פועלת בתקציב שנתי של כ-100 מלש"ח ומנוסה בניהול פרויקטים בסדר גודל שכזה.

הזרוע הקהילתית של הפרוייקט תנוהל ע"י אגף הקהילה ב"רשות ניקוז ונחלים כנרת",  בשיתוף עם "אשכול רשויות גליל מזרחי" – גוף אזורי המתכלל את כלל הרשויות המקומיות בגליל העליון המזרחי ובגולן לקידום תפישה אזורית ושיתופי פעולה אסטרטגיים ביניהן. למועצה אזורית הגליל העליון ניסיון מוכח באכיפת הפעילות לאורך נחלי מקורות הירדן וקידום פרויקטים לשיקום האתרים לאורך הנחלים. היחידה הסביבתית שלה הקימה את "שומרי הנחל", ומפעילה אלפי תלמידים ותושבים מתנדבים הפועלים ליישום וחינוך בנושאים אלו.