גורם מוביל ואחראי לביצוע ושותפים מובילים
רשות ניקוז ירקון, המועצה לישראל יפה, עמותת "צלול"
שטח ייחוס הפרויקט
1.7 קמ"ר. מדרון מתון מאוד של 0.3-0.4%.
כמות אוכלוסייה משוערת באיזור
38,000
אורך הנחל (הכולל)
50 ק"מ
אורך הנחל בפרויקט
6.5 ק"מ
ערים וישובים מרכזיים באיזור
העיר אור יהודה מושב חמד.
מיקום בארץ
חזון
החייאת חצר אחורית מוזנחת אשר נשכחה ע"י רוב תושבי הסביבה, ויצירת נחל שיאפשר מגוון שימושים ומטרות:
- מרחב ירוק מושך, ע"י פיתוח פארק מטרופוליטני מודרני ורציף, למרות כל תכניות התשתית והבנייה שמאיימות על מסדרון הנחל, בהתבסס על הקונספט הכללי שגובש ע"י רשות הניקוז, ובשיתוף כל השותפים.
- פיתוח הפארק כמוקד משיכה לקהילות הסובבות, באמצעות חינוך ושיתוף ציבור, בכל קבוצות הגילאים.
- שיפור הניקוז של כלל האגן והניקוז המקומי ע"י הנמכת אגן הניקוז ובניית אגן היקוות, המהווה מרכיב חיוני במפלס הניקוז.
- שיקום המערכת האקולוגית ע"י ניקוי הנחל וסביבותיו תוך שימור מספר נפתולים, עם שימוש בשיטות הנדסה רכות, ביסוס מחדש של מינים אנדמיים שנדחקו מבית הגידול עקב חקלאות, וסילוק מינים פולשים.
רקע ואתגרים
יחידה גיאוגרפית עירונית ייחודית
- חלק מאגן איילון, המנקז כ-800 קמ"ר
- יחידה גיאוגרפית עירונית ייחודית ביותר לאורך נחל איילון ויובל בית עריף – בין כביש 4 ופארק אריאל שרון (מערב), בית העלמין של יהוד ושדה"ת בן גוריון (מזרח), העיר אור יהודה (צפון) ומושב חמד (דרום).
- אורכה 6.5 ק"מ ושטחה 1.7 קמ"ר. מדרון מתון מאוד של 0.3-0.4%.
- מורד הזרם יתחבר לפארק אריאל שרון המפותח ומנוהל בנפרד.
- ממזרח, הנחלים שבמעלה הזרם מושמדים באופן מוחלט ובלתי-הפיך ע"י בית עלמין (נחל בית עריף) וע"י עבודות הנדסה כבדות מאוד שבוצעו בעבר להסטת נחל איילון משדה"ת בן גוריון.
- אור יהודה היא עיר הטרוגנית המצויה בתהליך צמיחה מואץ.
- חמד הוא מושב בעלת אופי מסורתי – דתי.
ההצעה
הנעת הקהילה, ניהול הניקוז באגן כולו ושיקום הנחל – סוגיות ליבה בגישה המולטי דיסציפלינרית
- הנעת וגיבוש קהילות: פיתוח גישה רב-ערוצית באמצעות שותפויות עם "המועצה לישראל יפה" ועמותת "צלול" – גישה שתוכל להניע מתנדבים מקומיים להשתתף בתהליך התכנון ובמאמצים הקבועים לשיקום ולשימור הנחל. גיוס קהילה מגוונת באמצעות פעילויות מגוונות בבתי הספר, על שפת הנחל, ובקמפיינים במדיה מסורתית וחברתית שיעצימו את הקהילות השונות ויניעו אותן לפעולה. הפקת תיעוד של הפעילות המולטי דיסציפלינרית לשיקום הנחל ושדרוג הפארק.
- ניהול ניקוז: מקטע זה של נחל איילון מהווה חלק חיוני באגן ובמאמצים למתן את השפעתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, אשר הוחמרו עקב שינוי אקלים, על התושבים המתגוררים סביב האגן – ובייחוד על נתיבי איילון ומסילת הרכבת המוצפים כמעט מדי עונה. אגני ההיקוות מהווים חלק ממערך אגני היקוות באגן הניקוז של איילון. ביסוס שני אגני היקוות שינמיכו בו-זמנית את אגן הניקוז עבור אור יהודה יאפשרו לעיר להמשיך בצמיחתה המואצת וימתנו את זרימת השיא בעת מזג אוויר קיצוני, תוך שימור פיתולי הנחל הטבעיים.
- שיקום הנחל: יצירת תכנית מקיפה בשיתוף כל מתכנני התשתיות לאורך הנחל, לניקוי האזור מכל הפסולת והאשפה שהצטברו בו לאורך שנים של הזנחה; פינוי פיזי של פסולת, והטמעה מחודשת של צמחיית נחל אנדמית.
- פארק מטרופוליטני מודרני: ביסוס פארק נרחב ורציף התואם את הסביבה מבחינה תרבותית, נופית והיסטורית, ומשמש בו-זמנית גם כאגן היקוות לשיטפונות. הפיתוח יבוצע בהתאם לעקרונות קיימות אקולוגית. לחלק מהשטח קיימת תכנית סטטוטורית מאושרת, וכן שותפים שיאפשרו יישום זריז בחלק זה.
מיקסום התועלת לאוכלוסייה ולסביבה המקומיות
- ישנה כיום סכנה גדולה באי-פעולה, כיון שקיימות גם תכניות סטטוטוריות רבות לתשתיות במסדרון זה – כביש 46, תכניות חדשות לפיתוח נוסף של שדה"ת בן גוריון, תחנת דלק, רכבת תחתית מתחת לפארק, קווי מתח גבוה, מים, ועוד – שכולן עשויות לעכב לצמיתות את שיקום הנחל ופיתוח הפארק בר-הקיימא; וליצור ערוץ בטון במקום פארק נחל רציף עם מערכת אקולוגית מגוונת.
- חיזוק הקהילות באמצעות פעולות ואחריויות משותפות לנחל ולפארק.
- גיבוש בין קהילות קרובות אך נפרדות באמצעות מרחב וחוויות משותפים.
- חיבור תושבי האזור לנחל שעד כה הוזנח כחצר אחורית מטונפת.
- מיתון ההשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים על האגן ועל הרשויות הסמוכות שחוות שיטפונות תקופתיים, ואפשור המשך צמיחתן.
- שיקום בר-קיימא של הנחל, ביסוס מחדש של מערכת אקולוגית מתפקדת, וסילוק מינים פולשים.
- הענקת מרחב ירוק גדול ורב-שימושי למטרות פנאי.
מיזוג חדשני של שלל שימושים
- התכנית החדשנית מציעה "להסתיר בגלוי" אגן היקוות. מיזוגו בפארק כך שרק בעת מזג אוויר קיצוני יתגלו שימושיו המרובים מהווה יישום חדשני בישראל, שבה אגני היקוות כמעט שאינם קיימים, ובייחוד לא בריכוזים עירוניים.
- מבקרי הפארק לא יידעו שהוא משמש גם כפתרון הנדסי רך לשיטפונות גדולים.
- מיזוג השימושים עומד בחוד החנית של ניהול אגני הניקוז בישראל.
ניהול בר-קיימא ארוך-טווח של האזור המשוקם
- הניהול והתחזוקה לאורך זמן ייושמו באמצעות הקמת מנהל מתנדבים בלתי-מוסדי בראשות רשות ניקוז ירקון, יחד עם הרשויות המקומיות, רשות מקרקעי ישראל ורשות התעופה האזרחית.
- שלד מנהלי עם עלויות תפעול נמוכות, שישכור יועצים קבלנים לפי צורך.
תקציב ראשוני ולו"ז משוער
- התקציב המבוקש הנו בסך 80 מיליון ₪, כדלהלן:
- 60 מיליון ₪ לעיצוב אקולוגי ועיצוב נוף של אפיקי הנהר והפארק (6 שנים).
- 10 מיליון ₪ לתכנית להנעת ושיתוף הציבור, בניית תפוּסה, ופעילות חינוכית (10 שנים).
- 10 מיליון ₪ לתכנון והנהלה (10 שנים).
- מנהל מקרקעי ישראל כבר מימן 60 מיליון ₪ נוספים לעבודות העפר הראשוניות של הפארק ושל אגן ההיקוות, לפי תכנית סטטוטורית קיימת לחלק מהאזור (רק החלק הצמוד לתכנית של המנהל בדרום אור יהודה).
- במזרח האזור, רשות התעופה האזרחית מממנת תכנון (ותממן יישום) עבור נחל בית עריף, כדי לשפר את ניקוזו ולהרחיב את שדה"ת.
שלבים:
-
- עדכון התכנון בר-הקיימא של הקונספט והתכנית הראשוניים, יחד עם בעלי עניין ושיתוף הציבור, ובשיתוף עם מתכנני מנהל מקרקעי ישראל (אותם מתכננים שנמצאים גם בצוות שלנו) – שנה אחת.
- בו-זמנית פיתוח תכנית להנעת וחינוך הציבור.
- יישום תכנית מפורטת להנעת הציבור וגיבוש חתכי רוחב שונים של האוכלוסייה המקומית – 9 שנים.
- בו-זמנית תכנון ויישום מדוקדק של אגני היקוות ופארק מטרופוליטני – 5 שנים.
צוות ניהול ותכנון מנוסה ביותר
- רשות ניקוז ירקון, אשר ממלאת תפקיד מרכזי בתכנון, ניהול ויישום הקונספט והפרויקטים לניקוז באזור בעל צפיפות האוכלוסין הגבוהה בישראל.
- העבודה מול האוכלוסייה תבוצע בשיתוף עם "המועצה לישראל יפה" ועמותת "צלול", שלהן מעל 20 שנות ניסיון בתחום זה בכל רחבי ישראל.
- רוב השותפים כבר מעורבים בפרויקט זה.
ראש צוות התכנון: אדריכל עמוס ברנדייס – מעל 25 שנות ניסיון בתכנון וניהול פרויקטים לשיקום נחלים ברחבי הארץ, כולל מנהל ומתכנן ראשי של פרויקט שיקום החל אלכסנדר; יועץ ומוביל סדנאות לשיקום נחלים ב-5 יבשות; יו"ר לשעבר של איגוד המתכננים בישראל (2006-2012); ראש צוות התכנון של מקטע נחל זה מאז 2012.
יועצת להנעת הציבור: דליה טל ("צלול") – לעמותת צלול 20 שנות ניסיון בארגון קמפיינים ציבוריים למען הסביבה, והנעת קהילות ומתנדבים למטרות סביבתיות. "צלול" הנו מוסד ללא כוונות רווח.
יועץ לפיתוח ותחזוק בר-קיימא: פרופ' אליסטר דרייבר – לשעבר ראש מדור השימור ברשות הסביבה הבריטית, ואחד ממומחי שיקום הנחלים והביצות המנוסים והמוערכים באירופה. זכה פעמיים ב-International Riverprize (אוסטרליה) עבור נהרות מרזי ותמזה בבריטניה.
אקולוג: ד"ר רון פרומקין – ביולוג, אורניתולוג ואקולוג במקצועו, ביצע סקרי חי וצומח רבים, וביצע מאות EIAs (הערכות השפעה סביבתית) בשלל נושאים, כולל עבודות שיקום ושימור נחלים.
אדריכל נוף: זיו גדון (מרחבים בע"מ) – אדריכל נוף עם רקע אמנותי, בעל ניסיון במגוון רחב של פרויקטים המשלבים מרחבים עירוניים בסביבה טבעית.
מהנדס ניקוז: אברי ליבנה – מהנדס מים עם למעלה מ-30 שנות ניסיון בתכנון נחלים בישראל ובעולם (פלגי מים בע"מ).
