1. קידום חברתי וקהילתי

• קהילה – הפרויקט שואף לעורר מודעות וליצור תחושה של לוקל פטריוטיות בקהילות המקיפות את האזור באמצעות הכנה וניהול של קורסים בנושאים שונים. 'פורום רכזי קיימות' של רשות נחל הירקון יפעל בכל הרשויות המוניציפליות במרחב הסובב את האזור.
• חינוך – יצירת תהליכים ארוכי טווח כגון: תוכנית "שומרי הנחל" בבתי ספר, הכשרת אנשי חינוך במוסדות חינוך שונים, פורמליים ובלתי פורמליים, עבודה עם ארגוני איכות הסביבה, שיעורים להכשרה בשטח ותנועת הנוער "אופקים ירוקים".
• חיבור קהילות מוחלשות – פיתוח מרחב הנחל ויצירת תשתית נגישה המותאמת לכל הקהילות שסביב לאזור.
• מעורבות הציבור, מידע והנגשת מידע – צוות החברה והקהילה יעבוד עם הציבור כדי לפתח כלים שיגבירו את זמינות המידע ואת שקיפותו ויסייע להפצתו לכלל האוכלוסייה במרחב הסובב את האזור, לרבות עדכונים בזמן אמת על אירועים שונים ונושאים שיש בהם עניין לציבור. כמו כן יוכנו חומרים בשפות שונות שיותאמו לקהלי היעד השונים.

2. יצירת אזור פנאי ונופש באיכות גבוהה

המערכת המתוכננת תפתח את האזור לציבור ותנגיש אותו למטיילים, לרוכבי אופניים ולפעילויות חברתיות אחרות באמצעות מערכת שבילים בטוחים.

• הקמת מערכת שבילי הליכה ורכיבה על אופניים שיחברו את אזור הפרויקט אל כל אחת מהקהילות הסובבות, לרבות דרכים נגישות לאנשים המוגבלים בניידות.
• בטיחות המבקרים – יצירת מערכת תיחום והגבלת כניסתם של כלי רכב לשטח הפתוח כדי להגן על המערכת הטבעית ועל בטיחותם והנאתם של המבקרים.
• הקמת מגרשי חנייה שיאפשרו לציבור המגיע בכלי רכב, לרבות לאנשים בעלי מוגבלויות, גישה נוחה לאטרקציות המרכזיות ולאתרים הסמוכים לנחל.
• הקמת אזורי מנוחה לפעולות פנאי ונופש סביב אגני השהיה אקו-הידרולוגיים בנקודות שיש בהן עניין ארכיאולוגי או טבעי.

3. הידרולוגיה וניהול נגר עילי

התוכנית נערכת מנקודת מבט של קו פרשת המים – מקו פרשת המים הארצי לים.

• מישורי הצפה – הגברת התפקוד של מישורי הצפה באמצעות יצירת אגני השהיה הידרו-אקולוגיים על סמך תוכניות שהוזמנו על ידי רשות הניקוז, ושיפור יכולת הניקוז של אזור הפיתוח בתחום מרחב הנחל.
• מדיניות של שימור מים – קידום היישום של דרכי פעולה לשימור מים בשטח הבנוי, באזורים מתוכננים חדשים ובשטחים הפתוחים.
• מודלים – יצירת מודל גשמים/נגר עילי ומודל הידרולי שיסייעו למתכננים ולרשויות המקומיות לייעל תהליכי תכנון וליצור בסיס ידע לקבלת החלטות.
• ניטור – הקמת מערכת ניטור והתרעה למעקב אחר אירועים של זרימת מים בחורף, עם אפשרות לצפייה על ידי הציבור.

4. שמירה על איכות מימי הנחל ומניעת זיהום

ההמלצות של דוח קודם, שכותרתו "סל כלים אגני למניעה וצמצום זיהום של נחל הירקון", ישמשו בסיס להקמת מרכז בקרה: 

• מניעת מקור זיהום בעל אופי נקודתי – דרכי ניטור ופעולה להתמודדות עם אירועי זיהום (בשילוב עם מערכת הניטור לשיטפונות ולזרימה בחורף).
• מניעת מקורות זיהום שאינם נקודתיים – הקמת רצועות סינון לאורך אפיקי הנחל ויצירת שיתוף פעולה עם חקלאים/מגדלים.
• הקצאות מים – קביעת הקצאות מים והגדלתן.
• שיפור איכות המים בנחל – הקמת מקווה מים מתוכנן רביעי כחלק מחזון ארוך טווח.
• מתקנים לטיהור מי שפכים – קביעת דרישות ממתקני טיהור שפכים לנקוט אמצעים ודרכי פעולה כדי למנוע את זיהום הנחלים והסביבה, וסיוע למתקנים ביישום ובהתקנה של אמצעים אלו.
• פתרונות לפסולת מוצקה – יצירת פתרונות אמינים לבעיה של השלכת פסולת לאורך אפיקי הנחל באמצעות עבודה משותפת עם רשויות מקומיות וקבוצות נושא של החברה האזרחית.

5. אקולוגיה

שימור ושיפור של שירותי המערכת שמספקים הנחלים והמערכת האקולוגית הקרקעית.

• בתי גידול לחים – הגדלת המורכבות המבנית.
• בתי גידול יבשים – יצירת בתי גידול מגוונים וניהול ייעור כדי לחזק מסדרונות אקולוגיים וליצור רצפים של אזורים מוצלים.
• שיפור מגוון המינים – הקמת סולמות דגים לקישוריות (מעבר רציף) בנחל והכנסה מחדש של מינים לנחל.

6. חדשנות

הקידום של מעורבות ציבורית פעילה בשפע הסוגיות וההזדמנויות בירקון הוא פרויקט חשוב, והצלחתו תציב סטנדרט חדש לניהול משותף של נכסים ציבוריים המצויים בתחום רשויות מוניציפליות רבות. הגבולות המוצעים של אזור הפרויקט הם הידרולוגיים בטבעם ולא מנהליים. אומנם אחת ממטרות הפרויקט היא לקדם שוויון, אולם היות שנחלים זורמים בכיוון אחד, בעולם הנחלים והידרולוגיה השוויון אינו תמיד אפשרי, וניתן להשיגו רק באמצעות הסברה נרחבת ויצירת בסיס ידע איתן אצל כל הצדדים המעורבים. הפרויקט המוצע על ידי רשות נחל הירקון שואף ליצור את הבסיס הזה ולגשר על הפערים כדי להבטיח את הצלחת הפרויקט.

7. ניהול האזור

רשות נחל הירקון נחשבת לארגון אזורי שמפגיש יחד צדדים שונים כדי להתמודד עם הסוגיות הניצבות בפניהם ולהביא לפתרונן. עם הסוגיות הללו נמנים תכנון וביצוע של פרויקטים הנוגעים לרשויות מוניציפליות ולצדדים אחרים, שרובם חברים ברשות נחל הירקון.

• הקמת ועדת ניהול – מדובר במרכיב חשוב בפרויקט, המורכב מרשויות מוניציפליות, קבוצות נושא ציבוריות ובעלי עניין. החברים בוועדה יבחרו את ראשיה.
• חינוך ומידע – ועדת הניהול תקבע את התהליך לפיתוח פעילויות של מידע וחינוך על סמך 'פורום רכזי קיימות' הקיים כיום.
• הוועדה ההידרולוגית – רשות נחל הירקון ורשות הניקוז יפעלו להקים את הוועדה ההידרולוגית.